בין מרכיבי המשכן היו יריעות – הכיסויים שעטפו את המשכן, וקלעים – גדר עשויה רשת פשתן. אלה ואלה הקיפו את המשכן ונועדו להבדיל בינו ובין החוץ: היריעות כיסו את המשכן ומנעו את חשיפתו לעין הנמצאים בחוץ, וכמו-כן מנעו חדירת עופות וכדומה לתוך המשכן. גם הקלעים נועדו להבדלה בין שטח המשכן לבין השטח שמחוצה לו.
בעוד תפקידם של היריעות והקלעים היה אחיד (הבדלה והגנה), הרי כלי המשכן היו שונים אלו מאלו ושימשו לייעודים מגוּונים. לכל כלי – פעולה מיוחדת ותפקיד נבדל מהכלים האחרים. אמנם גם ביריעות היו סוגים שונים (יריעות בד ויריעות עיזים), אך תפקידן היה זהה.
סור מרע
ההבדל בין היריעות והקלעים לבין כלי המשכן ממחיש את ההבדל שבין עבודת 'סור מרע' לעבודת 'עשה טוב'. עבודת 'סור מרע' מאופיינת בקווים אחידים – הימנעות מרע. אדם שנתקל בדבר בלתי-רצוי, הקשור לרע, עליו פשוט להתרחק ממנו, מתוך הכרה ברורה שהדבר הזה אינו שייך אליו.
זה היה תפקיד היריעות והקלעים – להגן על הקודש מגורמים זרים. לעניין זה אין חשיבות מה הדבר שעלול להינזק – המנורה, המזבח או הכיור וכנו, או מנין צפויה הפגיעה – מהגג או מהקרקע. התגובה לרע תמיד זהה – בלימה, הגנה, הימנעות, מתוך הכרה שהעבירה עלולה להפריד חס ושלום את האדם מהקב"ה.
רוח שטות
למעשה, אין צורך בעמל רב כדי לחדד את הזהירות מפני הרע. כבר אמרו חז"ל "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות" (סוטה ג,א), היינו שהחטא הוא דבר המנוגד לשכל ומוגדר 'שטות'.
והמשל לזה: אדם המכניס אורח לביתו ודאי ישתדל שלא להעכיר את מצב רוחו ולהכעיסו. כל שכן כאשר מדובר במלך מלכי המלכים הקב"ה, שבא להתאכסן אצל "הדיוט ושפל אנשים" כלשון ספר התניא (פרק לג). כל בר-דעת יישמר מלעשות דברים שהם הפך רצונו של הקב"ה.
עשה טוב
לעומת זה, בכל הקשור לעבודת 'עשה טוב', כאן העבודה מגוּונת ורבת פנים. אם נחזור למשל המלך המתארח אצל אדם פשוט – הרי מלבד הזהירות שלא לגרום מורת רוח למלך, המארח נדרש לכבדו ולהגיש לפניו מאכלים שונים ולשרתו בדברים המיוחדים שהמלך זקוק להם.
זה מבטא את העבודה הרוחנית של 'עשה טוב', שאותה מייצגים כלי המשכן. לדוגמה, הארון צריך להיות נאה, שיהיה ראוי להנחת לוחות הברית בתוכו. כך המנורה והמזבח, המייצגים דרכים בעבודת הבורא, ועוד. המשכן מציג לפנינו את שני הקווים – סור מרע ועשה טוב – כיסודות העבודה הרוחנית. וכאשר דבקים בכך, הופכים את העולם כולו ל'דירה לו יתברך', ועושים זאת בשמחה ובטוב לבב.
(תורת מנחם, כרך סח, עמ' 367) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
