מידה כנגד מידה
"אם הִמצא תִמצא בידו הגניבה... שניים ישלם" (כב,ג). הטעם שהגנב חייב בתשלום כפל הוא ברוח הכתוב "כאשר זמם לעשות לאחיו" – לא דיי שיחזיר את מה שגנב, עליו גם להפסיד מכיסו את שיעור הנזק שגרם לזולת; מידה כנגד מידה.
(כנפי נשרים)
כבוד הבריות
"חמישה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה" (כא,לה). אמר ר' יוחנן בן-זכאי, חס המקום על כבודן של בריות. שור שהולך ברגליו ולא נתבזה בו הגנב, לנושאו על כתפו – משלם ה'; שה שנושאו על כתפו – משלם ד', הואיל ונתבזה בו.
(רש"י)
שכר המצטער
אם התורה חסה על הגנב, שעבר עבירה דאורייתא, והפחיתה מעונשו שישלם פי ארבעה בלבד, בגלל צער טרחתו – כמה יגדל שכרו של המצטער לקיים מצווה דאורייתא, וכל שכן המצטער בשביל מצווה דרבנן, וכל שכן המצטער כדי לקיים גדר או סייג שעשה לעצמו, כדי להרחיק עצמו מן העבירה!
(רבי שמחה-זיסל מקלם)
למדן כגנב
גנב אינו מי שיודע לגנוב, אלא מי שגונב בפועל. אף 'למדן' אינו מי שיודע ללמוד תורה, אלא מי שלומד בפועל.
(רבי יחיאל-מאיר מגוסטינין)
הגנב הפנימי
"אם במחתרת ימצא הגנב" (כב,א). פעם אחת ישבו חסידים אצל רבי מנחם-מענדל מקוצק. ביקש הרבי מכל אחד שיאמר דבר מה בפרשת השבוע, שהייתה פרשת משפטים. אמר אחד מהם: "אם במחתרת" – כשאדם חותר היטב-היטב בעומק ליבו לבקר את מעשיו, "יימצא הגנב" – ימצא שם גנב. ושיבחו הרבי.
ללמוד מגנב
כל המידות, אף הלא-טובות, או גם רעות על-פי תוארן ושמותיהן, אפשר להשתמש בהן לעבודת ה' על-פי התורה. וכמו שרבי משולם-זוסיא מאניפולי למד כמה דרכים בדרכי העבודה מגנב: א) הצנע לכת, ב) מעמיד עצמו בסכנה, ג) דבר היותר קטן חשוב כדבר גדול, ד) עמל בטרחה גדולה, ה) זריזות, ו) בוטח ומקווה, ז) אם לא הצליח בפעם הראשונה – חוזר הרבה פעמים.
(היום יום) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
