חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:42 זריחה: 5:36 כ"ב באייר התשפ"ד, 30/5/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לא להיבהל מהעשן
שלחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1830 - כל המדורים ברצף
הלוואה זו מצווה
חדש על המדף
לא להיבהל מהעשן
גניבה
כיס מלא וכיס ריק
חסד בקוביות שוקולד
ששת-אלפים ואלף שביעי
הפריצה, הכספת והמפנה המפתיע
חובת פריעת חוב
רציתי לשאול

פרשתנו מתארת את עלייתו של משה רבנו להר סיני: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר". מהו ה'ענן'? רש"י מפרש: "כמין עשן הוא, ועשה לו הקב"ה שביל בתוכו". הגמרא (יומא ד,ב) לומדת זאת מהפסוק "וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה". כשם ששם עברו בני ישראל בשביל בין חומות המים, אף כאן זה היה שביל בתוך העשן.

קודם לכן נכתב "וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". נראה שהעשן מקורו באש הזו, אבל עשן אינו נוצר מהאש עצמה, אלא מהחומר שהאש שורפת. נשאלת השאלה, הלוא בהר סיני לא הייתה צמחייה ופני הקרקע שלו היו סלעיים. אבנים אינן מתכלות בשריפה ואינן מעלות עשן. אם כן, מנין בא העשן?

שני שלבים של אש

בפרשת יתרו נאמר: "וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ". והלוא טבעה של האש לעלות למעלה, ומדוע כאן ירדה למטה? מסבירים ספרי החסידות שזה ביטא את עניינה של התורה – לשנות את טבע העולם. על-ידי לימוד התורה האדם משנה את טבעו. לכן שולב במתן תורה מרכיב של שינוי הטבע – האש ירדה, והאש הפיקה עשן שלא על-ידי שריפת חומר כלשהו.

ועדיין יש להבין מדוע בפרשתנו האש מתוארת כ'אש אוכלת', ואילו במתן תורה 'אש' סתם? אלא שיש כאן תהליך בשני שלבים: בתחילה האש לא נקלטה בהר, ואחר-כך התחולל שינוי בהר, שהשתקף ב'אש אוכלת'.

העולם מתעדן

עשן שנוצר מחומר שנשרף משקף את מרכיבי החומר, על-פי סמיכות העשן: ככל שחומר הבעירה גס, כך העשן סמיך יותר. גם בכיליון הגשמיות וביטולה  לרוחניות יש כמה וכמה רמות. במתן תורה הקדושה הבעירה את החלק הירוד ביותר בבריאה – הדומם. מאחר שהדומם היה גס, התנגדותו להישרף התבטאה בעשן הרב שהופק ממנו, כפי שנאמר: "והר סיני עשן כולו".

לאחר מכן העולם החל להזדכך ולהתעדן. האש 'נתפסה' בהר ולא התנגשה בו. החומר הגשמי נהפך לחומר בעירה זך, שאפילו לא העלה עשן, אלא 'כמין עשן' בלבד. האש האלוקית גרמה להר להעלות עכרוריות הדומה לעשן אך לא עשן ממש.

שביל מוגן

מכאן יש ללמוד הוראה על חשיבות המשימה לקדש את התחומים הגשמיים של החיים. יש הסבורים שאין סיכוי להשרות קדושה בחלקים נחותים אלו של הבריאה. מוכיחה האש של מתן תורה שאפשר להדליק אפילו דומם.

יטען האדם: אני עלול להינזק ולהתלכלך מ'העשן'! משיבה פרשתנו: "עשה לו הקב"ה שביל למשה בתוכו". בתוך כל אדם יש בחינת משה, שהיא אותה נקודה בנשמה השרויה בדבקות מתמדת באלוקות, והיא איננה נפגמת מדבר. והאמת היא שגם העשן, שנראה כאילו הוא נדבק באישיותו של האדם – איננו עשן באמת אלא דמיון ואחיזת עיניים בלבד – 'כמין עשן' בלבד.

(תורת מנחם, כרך מב, עמ' 250)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)