פרשתנו מספרת כי יתרו הכיר באלוקי ישראל, התגייר ובא להסתופף בצילו של עם ישראל. אבל קודם לכן היה כוהן לעבודה זרה, ויתרה מזו, כדברי חז"ל, הוא עבד כל עבודה זרה שבעולם. מצב זה מבטא נחיתות גדולה ביותר. ובכל-זאת התורה מספרת על משה רבנו "וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן", שזה היה קודם שהתגייר והכיר בבורא העולם.
וכיצד טיפל משה בצאנו של יתרו? על כך אמרו חז"ל (שמות רבה פרשה ב,ב): "לא בחנוֹ הקב"ה אלא בצאן... אמר הקב"ה: יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם? כך חייך, אתה תרעה צאני ישראל". ובמה התבטאו רחמיו? – "היה מוציא הקטנים לרעות כדי שירעו עשב הרך, ואחר-כך מוציא הזקנים כדי שירעו עשב הבינונית, ואחר-כך מוציא הבחורים שיהיו אוכלין עשב הקשה".
גרוע מיתוש
משה רבנו עמד במדריגה רוחנית גבוהה ביותר גם בהיותו רועה הצאן של יתרו, ובמיוחד לעומת יתרו, עובד האלילים. האם זה מבחן ההנהגה הראוי למשה רבנו – רעיית צאנו של מי ש"עבד כל עבודה זרה שבעולם"?!
הדבר יובן לאור המבואר בספר התניא, על דברי חז"ל (סנהדרין לח,א) שהאדם נברא אחרון ברשימת הברואים, כדי שיהיה אפשר לומר לו – "יתוש קדמך". היינו שאם יחטא האדם, יאמרו לו שהוא נחות אפילו מן היתוש. כי היתוש אינו חורג מהתפקיד שהקב"ה הועיד לו, ואילו האדם עבר על רצון ה', וזאת אף שיש בו נפש אלוקית שהיא חלק א-לוה ממעל ממש.
סבלנות ואורך רוח
מנהיגם של ישראל נדרש לנהוג ברחמים גם כלפי יהודים במדריגה נחותה ביותר, שהם חוטאים לתפקידם ועליהם אומרים 'יתוש קדמך'. לכן הוא נבחן בהתנהגותו עם צאנו של יתרו, שכן עבודה זרה אסורה על בני נח, ויתרו עבר על רצון ה', והיה במעמד רוחני נחות עד שהיה ראוי לומר לו כי הוא גרוע מיתוש.
כאשר משה נהג בסבלנות ובאורך רוח לא רק כלפי יתרו עצמו, אלא אפילו ברכושו ובצאנו, הוכיח שאין ראוי ממנו להיות רועה נאמן לכל בני ישראל – גם למי שעומדים במדריגה נחותה ביותר. ודאגתו אינה לעולמם הרוחני בלבד, אלא אפילו לגשמיותם – כפי שדאג לצאן יתרו.
דרך בהנהגה
זו הייתה דרכו של הבעל-שם-טוב, שקרא לחבריו, הצדיקים הנסתרים, לסייר בעיירות ובכפרים ולסייע ליהודים בגשמיות. הבעש"ט אמר: "נשמה יורדת לעולם הזה למשך שבעים-שמונים שנה כדי לעשות פעם אחת טובה ליהודי בגשמיות או ברוחניות".
ומכיוון שעניין זה נעשה חלק בתורה, יש לעסוק בכך מתוך שמחה, ככל ענייני התורה שצריכים להיעשות "בשמחה ובטוב לבב מרוב כול".
(תורת מנחם, כרך לט, עמ' 38) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
