שאלה: האם אפשר לקחת כל כוהן לפדיון הבן, או שיש העדפות בבחירת הכוהן?
תשובה: בימינו אין לנו 'כוהנים מיוחסים' אלא 'כוהני חזקה' בלבד, וכל כוהן שמוחזק לכהונה, היינו שמוחזק מאביו שעולה לדוכן לברכת כוהנים ועולה לקרוא ראשון בתורה – ראוי לפדות אצלו את הבן. וכתבו שמכיוון שרוב הכוהנים כשרים הם, תולים שהוא מן הרוב.
ובכל-זאת היות שיש משפחות ידועות מיוחסי כהונה – רפופורט, כהנא (הנקראות בשמות אלה דורות רבים), נכדי הש"ך וכדומה – נכון לחזר אחריהם לעשות את פדיון הבן על-ידי אחד מהם.
אפשר לפדות אצל כוהן זכר בלבד ולא אצל כוהנת. לכתחילה יש לפדות אצל כוהן שהגיע למצוות, ויש סימני גדלות בגופו. כוהן בעל מום כשר לפדיון.
כוהן שנולד מפסולי כהונה, כגון שאימו גרושה, הוא בגדר 'חלל' ודינו כזר, ואין פודים אצלו.
כוהן העובר בעצמו במזיד על איסורי כהונה, כגון שנושא אישה האסורה לכוהן, או שנוהג להיטמא למתים – אין פודים אצלו אפילו אם אין שם כוהן אחר, אלא אם כן עכשיו הוא נוהג כראוי, ועשה תשובה על העבר.
על האב לתת את הפדיון לכוהן במתנה גמורה, ומן הדין מותר לכוהן להחזירו (כולו או מקצתו) לאב. יש מקומות שנהגו שהכוהנים מחזירים זאת תמיד. ויש שכתבו שבימינו, שאין הכוהנים 'מיוחסים' אלא 'כוהני חזקה', ראוי לנהוג כך; אך הפוסקים לא הסכימו לדעה זו. בין השאר טענו שיבואו מכך לזלזל בקדושת הכוהנים בכלל.
מקורות: טושו"ע יו"ד סי' שה, ונו"כ. פדיון הבן כהלכתו פ"ג ס"ז ואילך, פ"ה, פ"ז סכ"ח, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:01
זריחה: 6:29
