הרב צבי-אריה בֶּגון היה נער בן שלוש-עשרה כשהוריו שלחו אותו ואת אחיו הגדול מהעיר פורטלזה שבצפון-מזרח ברזיל לישיבת חב"ד בניו-יורק. זה היה בשנת תש"ח (1948). הטיסה ארכה עשרה ימים, כי המטוס עשה חניות ביניים רבות.
בישיבה חש הנער הצעיר כי נכנס לתוך אטמוספרה חדשה. אלה היו שנותיו האחרונות של הרבי הריי"צ (רבי יוסף-יצחק) מליובאוויטש. בגון לא ישכח את תחושותיו למראה הרבי: "הרבי חבש 'ספודיק' שנראה כמו כתר מלכות, ופניו הקדושות הקרינו משהו מעולם אחר. המחזה הזה נחרת היטב במוחי".
"ידענו שיש לנו רבי"
כשנה וחמישה חודשים לאחר בואו לישיבה, בשבת קודש י' בשבט, הסתלק הרבי הריי"צ. בגון היה בן חמש-עשרה והוא זוכר היטב את האירוע: "אחד הדברים שכולנו ראינו הוא האיפוק הבלתי-נתפס של חתנו, הרבי מליובאוויטש. לאורך השבת לא היה אפשר לראות עליו דבר. רק במוצאי השבת פרץ בבכי נורא".
הוא מספר בהתרגשות על השנה הראשונה לאחר הסתלקות הריי"צ, שבה סירב חתנו לקבל עליו את ההנהגה. "היו כינוסים רבים שבהם החסידים ניסו לטכס עצה איך לגרום לרבי להסכים", הוא מספר. "בסוף זה קרה בתום שנת האבל, במוצאי י' בשבט תשי"א. בית המדרש היה צפוף מאוד. הרבי נכנס להתוועדות, השמיע שיחות כרגיל, ופתאום החל לומר מאמר חסידות, בניגון המיוחד. ברגע זה הבינו הכול שקיבל עליו את ההנהגה. אין לתאר את התחושות. ידענו שעכשיו יש לנו רבי בגלוי ובמלוא מובן המילה!".
הדרכה צמודה
"ימים נפלאים", מגדיר הרב בגון את התקופה ההיא. "יכולנו להיכנס אל הרבי בתדירות גבוהה יחסית, ולקבל הנחיות והדרכות לחיים, בלימוד ובעבודת ה'. ההוראות שהרבי נתן לי מחיות ומנחות אותי עד היום", הוא אומר.
לאחר נישואיו וקבלת הסמכה לרבנות שלח אותו הרבי לשליחות בארץ הולדתו, ברזיל. מאז הוא עומד על משמרתו כבר יותר משישים שנה. הוא הקים מוסדות חינוך לבנים ולבנות, שבהם לומדים כיום כארבע-מאות תלמידים. הרבי הדריך אותו בעשרות מכתבים על כל צעד ושעל, משאלה חינוכית בסיסית, אם נכון לשלב ילדים בעלי רמה נמוכה יותר בכיתות הרגילות, ועד לשאלה אם לקנות רכב: "במענה לשאלתו – כדאי לקנות אוטו (אבל לא חדש לגמרי)...", כתב לו.
חתן 'בסתר'
"בעבורנו הרבי היה אבא", אומר הרב בגון. הוא ואחיו לא ראו את הוריהם תשע שנים. הם נאלצו להסתפק בקשרי מכתבים. הרבי שימש כתובת לכל שאלה, והוא גם היה מסדר הקידושין של שני האחים. "אינני יודע מדוע זכיתי לכך", הוא אומר.
כאשר הוצעה לו הצעת השידוך עם רעייתו, שאל את הרבי וקיבל את ברכתו. היא הייתה יתומה מאב, וגם אותה ליווה הרבי בכל פרט בחייה. ואולם הרבי אמר לו שלא לפרסם את השידוך עד קבלת הסכמת ההורים. "טלפון לא היה להם, ולכן שלחתי מכתב", מספר הרב בגון בחיוך. "במכתב חוזר ביקשו הוריי לדעת יותר פרטים על הכלה ומשפחתה. זה לקח זמן, וכך יצא שהייתי חתן 'בסתר' כמה שבועות"...
הרב בגון על רקע בית הספר שהקים בס'-פאולו
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:01
זריחה: 6:29
