חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:50 זריחה: 5:36 ט"ז בסיון התשפ"ד, 22/6/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מפתח הכספת
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1826 - כל המדורים ברצף
לשלוח מסר נכון לאויבינו
יש חדש
למה עשה אהרון את המופת?
מכת צפרדע
למי הקב"ה מתגלה?
בין עמי ובין עמך
מפתח הכספת
תמיד אפשר לשוב
שנית חומש לא תיפול
תפילה מול תמונות

"איך ייתכן שיהודים קופאים מקור ואינכם פותחים?!", נשמע קול רועם מבעד לדלת.

בתוך בית המדרש של חסידי אמשינוב, בעיירה גריצה הסמוכה לוורקי, ישבה קבוצת חסידים. זה היה במוצאי שבת שבו חל 'ניטל', חגם של הגויים לציון יום לידתו של מייסד דתם, ובו נהוג שלא ללמוד תורה. ישבו אפוא החסידים ושיחקו משחקי שחמט וכדומה.

בחוץ היה קר וסוער. הרוח ייללה בעוצמה, ושלג כבד ירד. אבל בתוך החדר החמים היו החסידים שקועים בענייניהם. הם לא שמו לב לדפיקות על הדלת. אולי חשבו כי אלה גויים שתויים שמחפשים מפלט מהסערה.

אבל כשנשמעה קריאת הגערה הרמה – נחרדו החסידים. זה היה קולו של רבי יעקב-דוד קאליש, האדמו"ר הזקן מאמשינוב. כמה מהחסידים החלו לברוח מהחלונות, כדי שהרבי לא יראה אותם משחקים. אחד החסידים ניגש לפתוח את הדלת.

מול עיניו ראה את דמותו התמירה של האדמו"ר. מעילו, כובעו וזקנו היו מכוסים פתיתי שלג. לצידו עמד אחד ממקורביו.

החסיד נבהל ונרתע לאחור, ובתוך כך נתקל במנורת הנפט שהאירה את החדר, וזו נפלה וכבתה. אפילה השתררה בבית המדרש.

בקול רך ואבהי פנה הרבי אל החסיד וביקש ממנו להעלות את האור. כשהודלקה המנורה התיישבו הרבי ומקורבו ליד התנור, לנוח מעט ולהתחמם. כעבור כמה דקות קם הרבי וביקש מהחסיד שיכוון אותו אל ביתו של אחד מעשירי העיירה.

מחוגי השעון הראו על השעה אחת בלילה. העיירה הייתה שקועה בשינה עמוקה, ובחוץ השתוללה סופת השלגים. "אולי נמתין עד שיעלה הבוקר?", ניסה החסיד לשכנע את הרבי. הצעתו נדחתה בנחישות: "עניין של פיקוח נפשות עומד על הפרק! קצת קור אינו דוחה זאת...".

הרבי התעטף במעילו ויצא לדרך עם החסיד. הצעידה ברחובות המושלגים הייתה קשה, וארכה זמן כפול מהרגיל. כשהגיעו למפתן הבית לא היסס הרבי לדפוק על הדלת בחוזקה.

"מי דופק בדלת בשעה מאוחרת כל-כך?", נשמע קולו המנומנם של בעל הבית מחדר השינה שלו.

"הרבי מאמשינוב", באה התשובה.

למשמע הדברים נרעש העשיר, קם ממיטתו במהירות, וניגש לפתוח את הדלת. הוא היה מלא תמיהה לפשר ביקורו הלילי הפתאומי של הרבי, אולם מפני כבודו לא אמר דבר.

"אני מבקש את סליחתך על שהערתי אותך משנתך", פתח הרבי בהתנצלות. "עליך לדעת שבאתי בעניין שהוא פיקוח נפש".

העשיר הוביל את הרבי לטרקלין המחומם, והושיבו בראש השולחן. "שמע-נא, יקירי", פתח הרבי בדבריו. "יענקל'ה, שואב המים, קרוב משפחתך, נקלע לצרה קשה...".

העשיר שיסע את דבריו של הרבי. "יענקל'ה שואב המים?! ממשפחתי?! לא ידוע לי על אדם כזה", תהה. בליבו סבר כי מן הסתם נפלה כאן טעות.

"יודע אני את אשר אני אומר", השיב לו הרבי. "יענקל'ה הוא קרוב משפחתך". והרבי פירט את קשרי המשפחה המוכיחים כי אכן יש קרבת משפחה בין העשיר ובין שואב המים.

העשיר הניד בראשו בהכנעה, והרבי המשיך: "ובכן, יענקל'ה, אב לילדים קטנים, גויס בכפייה ונשלח למרחקים".

בימים ההם הייתה פולין שסועת מלחמות ועברה מיד ליד. הגורמים שהשתלטו על אזור מסוים גייסו בכוח צעירים מבני האזור לשרת בצבאם. הללו נקרעו ממשפחותיהם, ואלה נשארו בלי מפרנס. פעמים נשותיהם נעשו עגונות, בעקבות היעלמות הבעל אי-שם.

ואולם מפעם לפעם נערכו הגרלות בין המגויסים, ומי ששמו עלה בגורל – קיבל שחרור. הרבי סיפר לעשיר כי יענקל'ה תלה תקוות רבות בהגרלה האחרונה, אך למרבה הצער שמו לא עלה בגורל.

העשיר האזין רוב קשב, מנסה להבין מה חלקו בסיפור – כיצד הוא יכול לפעול למען שחרורו של יענקל'ה?

הרבי נתן בו מבט חודר ואמר: "בצאת השבת נודע לי כי תמורת שמונה-מאות רובל אפשר לשחררו. לכן מיהרתי לבוא אליך, קרוב משפחתו, כדי שתיתן את הסכום הדרוש שיציל את יענקל'ה ומשפחתו".

העשיר נדהם למשמע הדברים, ואחרי רגע של דממה, התאושש ושאל: "יסלח לי רבנו, אך האם משום כך הטריח הרבי את עצמו באמצע הלילה מאמשינוב לגריצה, מרחק של כשלושים קילומטרים, בסופה המשתוללת ובקור העז?! וכי העניין לא היה יכול לחכות לבוקר?!".

קולו של הרבי נשבר. "כאשר אני מעלה לנגד עיניי את יענקל'ה עומד אי-שם, רועד מקור ובוכה על בני משפחתו שמהם נקרע, כאשר אני חושב על אשתו וילדיו שמשוועים לראותו – עוברת צמרמורת בעצמותיי".

הרבי קפץ את אגרופו, ואמר בהתרגשות בלתי-מוסתרת: "איך אפשר לשכב במיטה החמה כשיהודי שרוי במצוקה כואבת כל-כך?!".

דברי הרבי, שיצאו מלב טהור, נכנסו לליבו של העשיר. עכשיו גם הוא חש את כאבו וייסוריו של יענקל'ה שואב המים, קרוב משפחתו.

הוא הוציא מכיסו את מפתח הכספת שבביתו ומסרו ברטט לידי הרבי: "בבקשה, ייקח הרבי כל סכום שיידרש, ובלבד שיענקל'ה ישוחרר וישוב לביתו".

(על-פי 'שיח צדיקים')


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)