קל וחומר
מה ראו חנניה, מישאל ועזריה שמסרו עצמן על קדושת השם לכבשן האש? נשאו קל וחומר בעצמם מצפרדעים: ומה צפרדעים שאין מצוּוים על קדושת השם כתיב 'ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מיטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך' – אימתי משארות מצויות אצל תנור? הווי אומר: בשעה שהתנור חם. אנו, שמצוּוים על קדושת השם – על אחת כמה וכמה.
(פסחים נג,ב)
צינון ה'תנורים'
תנורי מצרים הם סמל האש של הקליפה; החמימות וההתלהבות בענייני העולם הזה. מכת צפרדע, שציננה את תנורי מצרים, מסמלת ביטול חמימות זו והחלפתה ביחס של קרירות ושוויון נפש. זה הצעד השני בבירור הנפש הבהמית, הבא אחרי הפיכת המים (קרירות בענייני קדושה) לדם (חמימות והתלהבות).
(לקוטי שיחות)
הודאת בעל דין
"ושרץ היאור צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מיטתך" (שמות ז,כח). מכת צפרדע באה כעונש על שפרעה התכחש לקיומו של בורא העולם, באומרו "לא ידעתי את ה'". הצפרדעים מסרו נפשן על קדושת ה', כדי שמהן ילמד פרעה על מציאות השם. יתרה מזו, היאור, שפרעה עבד אותו, הוא עצמו שרץ צפרדעים, להורות על הודאת בעל דין שכמאה עדים דמי.
(זריזותא דאברהם)
מסירות נפש
הצפרדעים נבראו מן המים, ככתוב "ושרץ היאור צפרדעים". כאשר נכנסו הצפרדעים לתוך תנורי מצרים התבטאה בזה מסירות נפש גדולה ביותר – ברואי המים קפצו לתוך האש.
(הרבי מליובאוויטש)
חכמים להרע
"ויעשו כן החרטומים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים" (שמות ח,ג). חכמים המה להרע – להעלות ולהביא מכות, אבל להיטיב, להסירן, זאת לא ידעו.
(אזניים לתורה)
מידה כנגד מידה
"וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך, רק ביאור תישארנה" (שמות ח,ז). כאן הועילה תפילת משה רבנו להסרת הצפרדעים מפרעה ומעבדיו, ואילו במעשה הנחשים השרפים לא פעל משה בתפילתו להסיר את הנחשים, אלא נצטווה "עשה לך שרף". כי לכל צרה יש תרופה, חוץ מלשון הרע. זו מידה כנגד מידה.
(חפץ חיים)
נדרשה צעקה
"ויצא משה ואהרון מעם פרעה ויצעק משה אל ה' על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה" (שמות ח,ח). מדוע כתוב 'ויצעק' ולא 'ויעתר', כמו בכל המכות? אלא שמשה אמר לפרעה "התפאר עליי", והיה נדמה שהדבר תלוי במשה, ובכל זמן שירצה תסתלק המכה. לכן במכה זו דווקא היה צריך לצעוק אל ה'.
(נפלאות חדשות)
צפרדעים מיותרות
"וימותו הצפרדעים מן הבתים" (שמות ח,ט). מדוע במכת ערוב נאמר "ויסר הערוב", שהערוב סר והסתלק, ואילו הצפרדעים גם מתו? משום שלשם מכת הערוב לא נבראו חיות מיוחדות, אלא חיות היער פלשו למצרים, וברגע שפסקה המכה חזרו ליער ולא מתו, שכן הן דרושות לקיום העולם. ואולם במכת צפרדע נאמר "ושרץ היאור צפרדעים", שנבראו הצפרדעים במיוחד לשם מכה זו, ולכן משעשו שליחותן – מתו, שלא היה צורך בהן עוד. כי העולם אינו נצרך לצפרדעים רבות כל-כך.
(מציאת יצחק) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:01
זריחה: 6:29
