מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1826 - כל המדורים ברצף
	לשלוח מסר נכון לאויבינו
	יש חדש
	למה עשה אהרון את המופת?
	מכת צפרדע
	למי הקב"ה מתגלה?
	בין עמי ובין עמך
	מפתח הכספת
	תמיד אפשר לשוב
	שנית חומש לא תיפול
	תפילה מול תמונות

הקב"ה הורה למשה ולאהרון: "כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת, וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה, יְהִי לְתַנִּין... וַיַּעֲשׂוּ כֵן". מתבקשת כאן השאלה, הלוא הקב"ה ציווה את משה בפרשת שמות שהוא יעשה את המופתים במקלו: "וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הָאֹתֹת"!

את עצם הדבר ששתי המכות הראשונות נעשו על-ידי אהרון מסביר רש"י: "לפי שהגין היאור על משה כשנשלך לתוכו לפיכך לא לקה על-ידו, לא בדם ולא בצפרדעים, ולקה על-ידי אהרון". כך רש"י מפרש גם באשר למכת כינים: "לא היה העפר כדאי ללקות על-ידי משה, לפי שהגין עליו כשהרג את המצרי ויטמנהו בחול".

הסבר מובן מאליו

אך ההסבר הזה עונה על שלוש המכות הראשונות ולא על נס הפיכת המטה לתנין. הלוא נס זה כבר נעשה קודם לכן על-ידי מטה משה (כאשר הקב"ה הורה לו להשליך את מטהו ארצה). אם כן, מדוע הפיכת המטה לנחש מול פרעה נעשתה על-ידי מטה אהרון דווקא?!

ההסבר פשוט למדיי, ולכן רש"י אינו מוצא לנכון לפרשו, בהנחה שהוא מובן מאליו: הלוא הקב"ה ציווה שאהרון ידבר אל פרעה. אם כן, כשאהרון עומד ומדבר עם פרעה, ופרעה מבקש ממנו להציג מופת לאמיתות דבריו, ברור שאהרון עצמו צריך לעשות את המופת ולא משה.

מעמדו של אהרון

כמו-כן אין מקום שאהרון ייקח ממשה את מטהו לעשיית המופת. פעולה כזאת היה בה משום ביזיון והשפלה של אהרון לפני פרעה והחרטומים. הללו משליכים ארצה את המטות שלהם, ואילו אהרון צריך לקחת את מטהו של משה?! לכן ציווה הקב"ה שאהרון יחולל את המופת במטה שלו.

יציאת מצרים הובלה על-ידי משה ואהרון יחד, ככתוב "הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה, אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם... הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם". לכן הכרח היה שמעמדו של אהרון לפני פרעה ועבדיו לא יהיה פחוּת משל משה, וזאת העיד הנס של "וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם".

משה ציווה

ובכל-זאת אין הדבר סותר את הוראת הקב"ה למשה שהוא יעשה את האותות, כי מאחר שהוא אמר זאת לאהרון, הרי זה כאילו הוא עצמו עשה את האותות.

כך אומרת הגמרא (סנהדרין צט,ב) על הפסוק "וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר": "וכי משה הִכהו והלוא אהרון הִכהו? אלא לומר לך כל המְעַשֶׂה את חברו לדבר מצווה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה". נמצא שגם כשאהרון עשה את המופת במטהו נחשב הדבר כאילו משה עשה זאת, ובכך נתקיים הציווי למשה שהוא יעשה את האותות.

(תורת מנחם, כרך עה, עמ' 70)