על הגאולה הקרובה נאמר (יחזקאל כ,לג): "חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹקִים אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה... אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם". הדבר נאמר בהמשך ביתר פירוט: "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפוֹצֹתֶם בָּם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה". הקב"ה מבהיר שאפילו אם יהיו יהודים שלא ירצו להיגאל, יגאל אותם על כורחם וימלוך עליהם "ביד חזקה".
זה אחד ממאפייניה של הגאולה הקרובה – שום יהודי לא יישאר בגלות. במצרים, הרשעים – שלא רצו לצאת – לא זכו להיגאל, אלא מתו בשלושת ימי האפילה [כפי שהובא ברש"י על הפסוק "וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" (שמות יג,יח): "חמושים – אחד מחמישה יצאו וארבעה חלקים מתו בשלושת ימי האפילה"]. אבל על הגאולה העתידה נאמר שלא יישאר אפילו יהודי אחד בגלות. וכך רש"י מפרש את הפסוק "וְשָׁב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ" (דברים ל,ג): "אוחז בידיו ממש איש-איש... תלוקטו לאחד-אחד בני ישראל".
כוח הבחירה
מדוע יש הבדל כזה בין הגאולה ממצרים לגאולה העתידה? מדוע שם לא נגאלו מי שלא רצו לצאת, ואילו בגאולה העתידה ייגאלו גם מי שיסרבו לצאת מהגלות? התשובה נעוצה בשוני שחל במעמדם של בני ישראל.
בגאולת מצרים היו בני ישראל בבחינת 'בנים', כפי שהקב"ה מצווה למשה רבנו לומר לפרעה (שמות ו,כב): "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל". קשר של בן לאביו הוא עמוק ביותר, אך אם האדם מתעקש, בכוחו לגבור על הקשר הפנימי עם אביו ולהינתק ממנו. לכן אותם יהודים במצרים ששקעו כל-כך בעבודה זרה עד שבחרו להיפרד מאביהם שבשמיים ולהישאר שם – לא היה אפשר להצילם.
ואולם לאחר יציאת מצרים התעצם הקשר בין עם ישראל לקב"ה לקשר של בחירה. במעמד הר סיני הקב"ה בחר בעם ישראל ("אתה בחרתנו מכל העמים") ובני ישראל בחרו בו (כפי שעולה מבחירתם לקבל את התורה, בבחינת 'נעשה ונשמע'). דבר שנעשֶה מתוך בחירה חופשית הוא העמוק ביותר, והקשר הזה נובע מעצם המהות. מאז מתן תורה מתקיים קשר עצמותי ומהותי בין יהודים לקב"ה, קשר שאין לנתקו.
לכן אפילו יהודי אחד לא יישאר בגלות, שכן גם אותו יהודי, הטוען שטוב לו בגלות ואין רצונו להיגאל, בעצם נפשו משתוקק לגאולה וחפץ גם הוא לחזור אל אביו שבשמיים. קשר הבחירה, שנוצר בשעת מתן התורה, קיים גם בו. אולי גורמים חיצוניים מכסים אותו, אבל הוא קיים במלוא תוקפו. לכן הקב"ה יבוא 'ביד חזקה', יסלק את הגורמים החיצוניים שמפריעים ויגלה את הקשר של כל יהודי אליו יתברך (ראו לקוטי שיחות כרך יא, עמ' 1 ואילך).
גאולה שלמה
כך מפרש רבנו הזקן (הלכות תלמוד תורה פרק ד, הלכה ג, ובתניא סוף פרק לט) את הפסוק "לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח" (שמואל-ב יד,יד), שכל יהודי "בוודאי סופו לעשות תשובה". כך אומר גם הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ז, הלכה ה): "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן, ומייד הן נגאלין".
משיח צדקנו יעורר את ליבו של כל יהודי לשוב אל הקב"ה בתשובה שלמה. יהיה אז ה'שופר גדול', שידליק את אש התשובה אפילו אצל ה'אובדים' וה'נידחים', עד שלא יישאר אפילו יהודי אחד בגלות. זו אחת הסיבות שהגאולה הזאת נקראת גאולה שלמה, כי רק גאולה שבה כל ישראל נגאלים יכולה להיקרא 'שלמה'. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 16:36
זריחה: 6:24
