רמזי חנוכה
לעולם שבת פרשת מקץ חלה בחנוכה. בפרשה זו יש רמזים לחנוכה: הפרות דקות הבשר אכלו את הפרות הבריאות, והשיבולים הדקות בלעו את השיבולים המלאות. גם בחנוכה נמסרו הגיבורים ביד החלשים.
(חנה דוד)
סיפור בראשי תיבות
"ויהי מקץ שנתים" (בראשית מא,א) – ראשי התיבות רומזים לחנוכה: ובעת יוחנן הכחיד יוונים מבית קדשנו וציוונו שנדליק נרות תמניא יומי מחנוכה.
(הגהות מרדכי)
חודש, מילה, שבת
"וחִמֵש את ארץ מצרים" (בראשית מא,לד). 'חמש' ראשי תיבות: חודש, מילה, שבת. על שלוש מצוות אלו גזרו היוונים ורצו לבטלן.
(בני יששכר)
גולה וחנוכה
בהפטרת השבוע קוראים "והנה מנורת זהב כולה וגֻלה על ראשה" – 'וגלה' בגימטרייה ארבעים וארבע, כמספר נרות החנוכה, עם השמשים.
(עיטורי תורה)
עלייה מן הצער
הפרשה פותחת ב"ויהי" – "ויהי מקץ", וכל מקום שנאמר "ויהי" אינו אלא לשון צער. ראשיתה של הפרשה כולה צער – צערו של יוסף בבית האסורים, צערו של יעקב, צערם של השבטים. גם סיפור חנוכה מתחיל כך – "כשעמדה מלכות יוון הרשעה". אך סופה של הפרשה הוא "עלו לשלום אל אביכם'', וגם בחנוכה - ניצחון החשמונאים, בני מתתיהו.
(עיטורי תורה)
שבע ושמונה
המספר שבע מייצג את הטבע, כשבעת ימי בראשית, ואילו שמונה הוא למעלה מן הטבע ולמעלה מן הסדר. ביום השמיני מאיר מה שלמעלה מן השבע בתוך השבע, וממשיך את הארת הנס אל תוך הטבע.
(שם משמואל)
התשובה מתקבלת
ימי חנוכה הם המשך לימים הנוראים. מי שלא שב בעשרת ימי תשובה, תשובתו מתקבלת עד יום שמיני של חנוכה, 'זאת חנוכה'. רמז לזה בנבואת ישעיהו – "בזאת יכופר עוון יעקב", היינו ביום 'זאת חנוכה', שבו קוראים את פרשת 'זאת חנוכת המזבח'.
(צמח דוד)
דמי חנוכה
בפרשתנו, שנקראת על-פי רוב בימי חנוכה, אפשר למצוא רמז למנהג נתינת דמי חנוכה. בפרשה מדובר הרבה על נתינת מעות: הכסף בעד השבר, הכסף שהחזיר יוסף לשבטים, ה'כסף משנה' שלקחו השבטים עימם בבואם שוב אל יוסף, והמשאות שנתן יוסף לאחיו.
(לקוטי לוי יצחק) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:01
זריחה: 6:29
