שאלה: בעולם מקובל, שגבר המציע נישואין לאשה נותן לה טבעת. האם נוהג זה ראוי על-פי ההלכה?
תשובה: בלשון ימינו מכנים את המעמד שבו בני זוג מכריזים על כוונתם להינשא – 'אירוסין'. ביטוי זה יש בו בעייתיות, מכיוון שבלשון חז"ל והפוסקים 'אירוסין' הם בעצם 'קידושין', המתבצעים כיום בחלק הראשון של החופה על-ידי נתינת הטבעת, ובהם נעשים החתן והכלה לבעל ואישה, ואחריהם באים ה'נישואין', שעניינם שהכלה נכנסת לביתו של החתן להיות אשתו לכל דבר ועניין.
אם לאחר ההכרזה על הכוונה להינשא רוצים בני הזוג לבטל זאת, דיי בעצם הודעת הביטול, אם כי יש להיזהר לעשות זאת בדרך מכובדת ונאותה, בלי פגיעה חלילה. ואולם ביטול 'אירוסין' במשמעות המקורית, היינו 'קידושין', נעשה אך ורק על-ידי מתן 'גט' כשר בבית הדין הרבני. לכן רצוי מאוד שלא להשתמש בביטוי 'אירוסין' (אלא 'קשרי שידוכין', 'וואָרט' וכדומה).
מקובל שהחתן שולח מתנות לכלה בחגיגת ה'שידוכין', וגם לאחר מכן בין ההסכם לנישואין. יש להשהות את מתן המתנות עד עריכת קשר ה'שידוכין' וקביעת מועד הנישואין, שאז החתן בטוח שהקשר יתקיים, ואינו רואה צורך ליצור 'קידושין' שלא על-פי ההסכם.
יש להיזהר שהחתן לא ייתן טבעת לכלה לפני מועד ה'חופה'. יש החוששים לקידושין אם ניתנה הטבעת לפני שני עדים כשרים, וכפי שאמרו חכמינו, שאם אדם דיבר עם אישה על עסקי קידושין ונתן לה קידושיה, אפילו בשתיקה – הרי זו מקודשת. אחרי ה'שידוכין' החשש גדול יותר. ובפרט אם קוראים לזה 'טבעת אירוסין'.
דרך צניעות וכבוד, גם באשר לכל מתנה אחרת, שלפני הנישואין לא ייתן החתן בעצמו את המתנות ישירות לכלה, אלא ימסור אותן על-ידי אימו, אחותו וכדומה. וכן יש למנוע נוכחות עדים בשעת מסירת המתנות.
מקורות: שו"ע אה"ע סי' כז ס"א. רמ"א סי' מה ס"א. הנישואין כהלכתם פ"ג, סעיפים צד-ק, וש"נ. שלחן מנחם כרך ו (אבן העזר) סימנים: לג,לה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
