מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1816 - כל המדורים ברצף
	האבא שלימד אותנו לתת
	יש חדש
	סדום – הכתובת המרכזית
	הפיכת סדום ועמורה
	הדלת אינה מסתירה
	הכוונה קובעת
	לא צריך להתעצבן
	מסירות נפש מוחלטת
	האורחת הפכה לכלה
	תשלום מאורח

ארבע ערים נהפכו במהפכת סדום – סדום, עמורה, אדמה וצבויים – אך המלאכים נשלחו לסדום דווקא: "וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה" (בראשית יט,א). בהמשך, בתיאור חורבן סדום, מצטרפת גם עמורה: "וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ" (שם כד).

בפסוק הבא מופיעות עוד ערים: "וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵל". רש"י מבאר: "ארבעתן יושבות בסלע אחד, והפכן". אך עדיין מתבקשות השאלות מדוע המלאכים הלכו לסדום בלבד ולא לערים הנוספות, ומדוע סדום ועמורה בלבד נענשו באש וגופרית, ואילו השאר רק נהפכו?

כולן בסלע אחד

הסבר הדברים: פירושו של רש"י "ארבעתן יושבות בסלע אחד, והפכן" מלמד שהערים שכנו באזור משותף – "בסלע אחד", וכאשר התורה מספרת על הפיכת סדום ועמורה, נכללות עימן גם אדמה וצבויים. ומנין שאכן גם הן נהפכו? כך נאמר בפרשת ניצבים (כט,כב): "כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה, אַדְמָה וּצְבֹיִים".

הסיבה שסדום ועמורה נענשו גם בכך שהקב"ה המטיר עליהן אש וגופרית, לעומת אדמה וצבויים שנהפכו בלבד, רמוזה בשמות המלכים שנלחמו שם שלושים שנה קודם לכן: "בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם... בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה, שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבֹיִים, וּמֶלֶךְ בֶּלַע, הִיא צֹעַר" (בראשית יד,ב).

רשע כפול

רש"י מפרש את משמעויות שמותיהם של המלכים: "בֶּרַע – רע לשמיים ורע לבריות. בִּרְשַׁע – שנתעלה ברשעו. שִׁנְאָב – שונא אביו שבשמיים. שֶׁמְאֵבֶר – שם אבר לעוף ולקפוץ ולמרוד בהקב"ה".

שמותיהם של מלכי סדום ועמורה מלמדים שרשעתם הופנתה לא רק כלפי הקב"ה אלא גם בין אדם לחברו. ברע – רוע כפול, ב' רע; ברשע – רשע כפול. התנהגותם הזכירה את אנשי דור המבול, שנענשו בעיקר בעוון הגזל, שזה חטא שבין אדם לחברו. מובן אפוא מדוע סדום ועמורה נענשו ביתר חומרה, לעומת אדמה וצבויים.

מוקד השפעה

ומדוע המלאכים הלכו לסדום דווקא? התשובה טמונה בפירוש רש"י על תשובת הקב"ה ל אברהם אבינו, בנסותו להציל את הערים – "אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם... וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם" (בראשית יח,כו). גם פה מוזכרת סדום בלבד ולא שאר הערים. רש"י מפרש: "לכל הכרכים. לפי שסדום הייתה מטרופולין וחשובה מכולם, תלה בה הכתוב". סדום הייתה עיר מרכזית וחשובה, ולכן תשומת הלב התמקדה בה.

נוסף על כך, מלך סדום היה היחיד שניצל ממלחמת המלכים, והסיבה להצלתו, לפי רש"י, מעידה על מעמדו החשוב: "וכיוון שיצא זה מן החמר האמינו באברהם למפרע". לכן המלאכים, שביקשו להשפיע על כל תושבי האזור, פנו לסדום, העיר החשובה והמרכזית, שבה היה המלך היחיד רב ההשפעה. ואולם כל המאמצים כשלו, והערים נהפכו.

(תורת מנחם תשמ"ג, כרך א, עמ' 475; 516)