חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:46 זריחה: 5:48 י"ב בתמוז התשפ"ד, 18/7/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

עינייך יונים
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1815 - כל המדורים ברצף
למה ברית מילה ולא מקווה?
יש חדש
להתחדש, לשמוח, להתקדם
ברית מילה
הושלמה ברית המילה
בלי טובות
עינייך יונים
כשארץ ישראל תתרחב
ברית בשמחת תורה באיביזה
פרחים בשמיטה

בקשתו המוזרה של היהודי האלמוני הפתיעה את רב העיר מוסקווה. האיש ביקש לערוך ברית לבנו בסתר.

הרב חיים ברלין (בנו של הרב נפתלי-צבי-יהודה ברלין, הידוע בקיצור 'הנצי"ב מוולוז'ין') שימש רבן של וולוז'ין ומוסקווה, ולימים עלה לארץ הקודש ושימש רבה של ירושלים (אחרי פטירת הרב שמואל סלנט).

הוא נהג לקרוא בתורה בכל שבת, בבית מדרשו בירושלים. קריאתו הייתה נעימה ומיוחדת, והמילים יצאו מפיו בדיוק ובהטעמה. רבים מבני העיר באו לבית מדרשו לשמוע את קריאתו.

בשבת חול המועד פסח גברה הנהירה לבית המדרש. ההמונים ביקשו לשמוע את הרב חיים קורא את מגילת שיר השירים ברגש ובלהט, בהשתפכות מיוחדת.

כשהיה מגיע לפסוק "הנך יפה רעייתי, הנך יפה, עינייך יונים", הייתה התרגשותו עולה לשיא. הוא היה קורא את המילים האלה בהתלהבות גדולה ומשתפך בדמעות שליש.

תלמיד קרוב היה לו, הרב אריה לוין, שלימים כונה 'רב האסירים'. הוא שאל את רבו מדוע בכל שנה, בהגיעו לפסוק זה, הוא פורץ בבכי נרגש. והלוא זה פסוק שמתאר את האהבה שבין הקב"ה לכנסת ישראל.

"הבה אספר לך", השיב לו הרב, והחל לספר:

בימי כהונתי ברבנות מוסקווה בא אליי יום אחד יהודי וביקש לשוחח עימי ביחידות. נכנסנו לחדר צדדי, ולאחר שהדלת נסגרה מאחוריו הופתעתי לשמוע שכל סודו מתבטא בכך שאשתו ילדה בן זכר במזל טוב, ורצונו להזמין אותי למול אותו (הרב ברלין היה מוהל מומחה, וזכה למול רבים מילדי ישראל).

שאלתי את היהודי לפשר מעטה הסודיות, והלוא רבים מלים את בניהם כדת ואינם רואים סיבה להסתיר זאת (זה היה קודם המהפכה הקומוניסטית ברוסיה).

"כבוד הרב", השיב היהודי. "אני מתגורר בסביבה גויית לחלוטין. שום שכן או מכר אינו יודע כי יהודי אני. פרנסתי באה ממסחר בצורכי דת נוצריים. מובן שאם ייוודע כי יהודי אני, אאבד את מקור פרנסתי. לכן רצוני לעשות את הברית בסודיות מוחלטת".

הרב הבין כי במקרה הזה לא תוכל המצווה להתקיים בהשתתפות מניין יהודים ובסעודת מצווה, כנהוג בישראל. הצעתי לו, המשיך רבי חיים בסיפורו, כי יהיה הסנדק ויחזיק את הילד על ברכיו, וכך נוכל לערוך את הברית לבדנו.

"מצטער רבי, אך לא אוכל לעשות זאת", השיב היהודי בבהלה. "ליבי רך ורגיש. אינני יכול להביט בפצע קטן, ואיך אוכל לראות את מילת בני הרך. ידיי אף עלולות לרעוד והילד עלול להישמט, חלילה".

התחלתי לשאול את היהודי על הנעשה בביתו. לאחר מכן יעצתי לו לשלוח בשעה היעודה את כל משרתות הבית למשימות כלשהן בחוץ, ולהזמין רופא יהודי, שרבים מתושבי העיר נעזרים בשירותיו. לשכנים יסופר כי נמצא בתינוק ליקוי גופני כלשהו, המחייב לעשות לו ניתוח קל.

אמרתי שגם אני אבוא בזמן המיועד, הרופא ישמש סנדק, ואף יבוא אחר-כך לביקור בבית, לפקח על ריפוי המילה.

כך היה. ביום המיועד הוביל אותי היהודי לביתו, שהיה מעוצב בסגנון האצילים, בלי שום סממן יהודי. את הפסלים ואבזרי הדת הנוצריים פינינו, וכך ערכנו שלושתנו את הברית בחשאי.

כשנפרדנו, ביקשתי מהיהודי לבוא אליי בעוד שלושה ימים, להודיע לי את שלום הילד. היהודי אכן בא, וחשד שרצוני לקבל ממנו שכר טרחה. מובן שסירבתי לקבל ממנו את הכסף, והוא חשב שכוונתי כי אוסיף על הסכום שהציע...

כשהשתכנע שאיני מעוניין בתשלום, גיליתי לו כי אכן רצוני לבקש ממנו דבר מה. עז היה רצוני לדעת את הסיבה שהניעה אותו לערוך את הברית, מתוך מסירות נפש גדולה כל-כך.

בשומעו את שאלתי זלגו דמעות מעיניו, ובראש מורכן אמר: "אני התרחקתי מצור מחצבתי. לפעמים אני מתחרט על כך, אך אינני יודע אם אוכל לשוב בתשובה.

"חשבתי כי בני הרך יהיה רחוק מן היהדות אף יותר ממני, שכן אני גדלתי בבית יהודי, ואילו הוא לא יראה שום סממן יהודי. ובכל-זאת ייתכן שכשיגדל יכיר חיים יהודיים ואולי יתעורר בו הניצוץ וירצה לחיות כיהודי. רצוני שהדרך ליהדות תהיה פתוחה לפניו...

"לכן, כבוד הרב, התאמצתי בכל כוחי למול את בני, כדי שאם ירצה לשוב לחיק עמו, הדרך תהיה פתוחה וקלה".

הרב ברלין סיים את סיפורו, ואמר בהתרגשות: בעקבות האירוע הזה התבהר לי מאמר חכמינו על הפסוק "הנך יפה רעייתי, הנך יפה, עינייך יונים". חכמינו אומרים, כי כפילות הפסוק באה ללמד "הנך יפה לפני החטא והנך יפה לאחר החטא".

התקשיתי תמיד להבין מה היופי שלאחר החטא. התשובה טמונה בסיום הפסוק "עינייך יונים". אחת מתכונותיה של היונה, שאינה מתרחקת מקינה מרחק שממנו לא תדע את דרכה בחזרה. כך יהודי, אף-על-פי שחטא והתרחק מרחק רב, בכל-זאת הוא מפנה את ראשו לאחור ומשתדל עד כדי מסירות נפש שלא לאבד את דרכו בחזרה לקינו. ואם לא הוא, לכל הפחות שהדרך של בנו תהיה פתוחה לשוב אל חיק היהדות.

(על-פי 'איש צדיק היה')


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)