כוח לרשת
"תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב" (לג,ד). 'מורשה' – התורה ניתנה לנו כדי 'לרשת' ולברר על-ידה את ניצוצות הקדושה המצויים בדברים הגשמיים ולהעלותם לקדושה. 'קהילת' – על-ידי זה נקהלים ונאספים כל הניצוצות. 'יעקב' – כל זה נעשה על-ידי עבודת הנשמה המלובשת בגוף, הנקראת יעקב. שכן כשהנשמה מלובשת בגוף גשמי דווקא היא מסוגלת לברר ולהעלות את הניצוצות שבדברים הגשמיים.
(אור התורה)
נדרשת התקדשות
"אל תקרי מורשה אלא מאורסה" (ברכות נז). 'אל תקרי מורשה' – לימוד התורה אינו כמו ירושה, שאינה דורשת שום הכנה, אלא 'מאורסה' – כשם שאירוסין נעשים על-ידי מעשה הקידושין, כך האדם נדרש לקדש את עצמו ולהכין את ליבו ללימוד התורה, ורק אז תהיה תורתו משתמרת בקרבו.
(מאה שערים)
משמחה לקבלת שכינה
"והיית אך שמח" – גדולה מעלת השמחה שעל-ידה יכולים להגיע למדריגה של קבלת פני השכינה. שכן מייד אחרי הפסוק "והיית אך שמח" נאמר "שלוש פעמים בשנה ייראה כל זכורך את פני ה' אלוקיך". כשאדם מישראל שמח, הוא נעשה כלי לגילוי שכינה. זה סוד מאמר חכמינו (חגיגה ד,ב) "כדרך שבא לראות, כך בא ליראות".
(הבעש"ט)
שמחת ההתחלה
העולם סבור ששמחים בשמחת תורה על שביום הזה מסיימים את התורה, ולא היא – השמחה היא כי ביום הזה מתחילים את התורה מחדש.
(חידושי הרי"ם)
שמחה כפולה
'זמן שמחתנו' לשון רבים: בני ישראל שמחים בתורה והתורה שמחה בבני ישראל. ושתי השמחות כלולות במילה אחת, משום שהא בהא תליא: על-ידי שבני ישראל שמחים בתורה, שמחה התורה בבני ישראל, כי מתוך כך היא עצמה מתעלה.
(הרבי מליובאוויטש)
קמח ותורה יחד
ההבדל שבין הגולה לארץ ישראל הוא, ששמיני עצרת בארץ ישראל הוא יום שמחת תורה, ואילו בגולה כל אחד הוא זמן לעצמו – יום שאלת גשמים ויום של שמחת תורה. מי ששואל גשמים – גשמיות – אינו שמח בשמחת תורה, והשמח בתורה מוותר על הגשמיות. ואילו בארץ ישראל שאלת גשמים ושמחת תורה באות יחד, קמח ותורה.
(הרב ראובן מרגליות)
בזכות ההכנעה
סיפר רבי אברהם-מרדכי מגור: פעם אחת אמר אבא (בעל 'שפת אמת') שב"אנא ה'" יכולים לפעול הכול. השומעים חשבו שכוונתו ל"אנא ה' הושיעה נא", ואני הבנתי שכוונתו ל"אנא ה' כי אני עבדך". בהכנעה יכולים לפעול הכול. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
