מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1810 - כל המדורים ברצף
	ללכת את כל הדרך
	יש חדש
	לא דיי בזקנים; צריך גם שוטרים
	תשובה
	'כאב שיניים' של הקב"ה
	ביודעים ובלא יודעים
	דבקות במהומה
	שמחת הכיפורים לעתיד
	במקום שבעלי תשובה שואלים
	ירקות בשמיטה

בסוף פרשתנו משה מצווה: "הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כָּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה". נשאלת השאלה מדוע ציווה להקהיל את השוטרים יחד עם הזקנים?

בכל ההתקהלויות עד כה נאספו זקני ישראל בלבד או שנאספה העדה כולה. לעיתים נקראו הזקנים אל משה, כדי שישמעו ממנו את המסר שאותו עליהם להעביר לעם כולו. השוטרים, אף שהיו בעלי מעמד חשוב, כפי שמשתקף מפרשת ניצבים – "ראשיכם, שבטיכם, זקניכם ושוטריכם" – אין עניינם להתכנסות שמטרתה העברת מסר, שהרי תפקידם לאכוף ולא להדריך.

מה התועלת?

הסבר הדברים: כוונת משה בהקהלת הזקנים והשוטרים מתבהרת בפסוק הבא: "כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן, וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם, וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים". משה מכנס את מנהיגי העם כדי למנוע את ההידרדרות הרוחנית הצפויה אחרי פטירתו.

לכאורה מה התועלת באמירת הדברים האלה? הלוא הוא עצמו קבע: "כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת מֶרְיְךָ וְאֶת עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה, הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם עִם ה' וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי". אם בחייו לא הצליח לעצור בעדם מלחטוא, כיצד יועילו דבריו אל הזקנים לדורות שיחיו אחריו?

השוטרים כהרתעה

אלא שזו הייתה מטרת הזמנת השוטרים לאסיפה זו, נוסף על הזקנים: העברת המסר נעשתה במעמד השוטרים, שהם, כלשון הרמב"ם: "הרודין את העם... במקל וברצועה". השילוב בין הזקנים והשוטרים, שמתייצבים יחד, יבטיח את שלילת המצב של "השחת תשחיתון".

עד עתה, לאורך שנות מנהיגותו של משה רבנו במדבר, לא מצאנו שמשה מסר ציוויים במעמד השוטרים, אם מפני שלא היה צורך בהפעלתם ואם כדי לאפשר את הבחירה החופשית וכדומה. אך אחרי פטירת משה גובר החשש מהידרדרות בהתנהגותם של בני ישראל, ולכן ביקש משה להבטיח שדבריו ייושמו, ולכן קרא לשוטרים.

כוח השכר

דבר זה מדגיש את מקומה של יראת העונש, ככלי המשמש ערובה לשמירת התורה ומצוותיה. עצם קיומו של 'עונש' מרתיע את האדם מלחטוא. בעיקר יש ללמוד מכך על-פי הכלל "מרובה מידה טובה ממידת פורענות" – אם לעונש יש השפעה גדולה כל-כך על האדם, כל שכן ובמידה רבה יותר שהשכר הוא זרז רב-ערך בעבור האדם לקיים את התורה והמצוות.

כאשר יהודי יודע על הבטחת הקב"ה "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְו‍ֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" שאז "וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם" – זה פועל עליו לשמור ולקיים את כל התורה. לכן הקב"ה צריך להוסיף במתן ברכות לכל אחד ואחת מישראל, שכן על-ידי זה יוסיפו בני ישראל בקיום התורה והמצוות.

(תורת מנחם תשמ"ו, כרך א, עמ' 77)