בימים האלה מלאו חמש-עשרה שנה למלחמת לבנון השנייה. העיתונאי אהוד-עזריאל מאיר (42), מהיישוב צופים, נושא עימו זיכרון מיוחד, שמרגש אותו בכל פעם שהוא נזכר בו.
המלחמה פרצה ערב חתונתו. צו 8 קטע את כל ההכנות לחתונה. הוא סופח לגדוד צנחנים של המילואים. חוץ מהצוות שלו לא הכיר שם איש. בדרך לצפון מישהו הציע לעבור במגדל העמק ולקבל ברכה ודברי חיזוק מהרב גרוסמן. הוא נכנס שם לבית הכנסת, להתפלל מנחה, ומצא חוברת 'דבר מלכות', ובה שיעורי פרשת השבוע עם דברי תורה של הרבי מליובאוויטש. אהוד מכניס את החוברת לאפודו.
הקיבוצניק מתעניין
כמה שעות אחר-כך הם בתוך לבנון. "טנק מרכבה עולה על גבעה מולנו ושני טילי אויב משתקים אותו", הוא משחזר. "באותו רגע הבנו כולנו – אנחנו במלחמה. כשמחלצים אחר-כך את יושבי הטנק בשקיות, אנחנו כבר יודעים שזו מלחמה ארורה".
היעד הבא: קאוזה, כפר נוצרי לבנוני. "תפסנו בלילה מחסה בכנסייה נטושה. בבוקר אנחנו יושבים בכנסייה, ממתינים לפקודות. לידי יושב איתמר, קיבוצניק לשעבר ותל-אביבי בהווה. מדליקים עוד סיגריה ומדברים. הוא מביט באפוד שלי ורואה את ה'דבר מלכות'. 'מה זה?', הוא שואל, ואני, בהתנצלות, עונה: 'משהו של דוסים, עזוב'".
כוח ממגנט
"בוא נלמד", מציע איתמר, "גם ככה אין מה לעשות". אהוד מדפדף ומוצא שיחה של הרבי על 'ערי מקלט'. אהוד קורא ומסביר. כמה חיילים באים אחד-אחד ושואלים אם אפשר להצטרף.
בתוך זמן קצר כמניין חיילים מצטופפים לשמוע את דברי התורה. "פתאום הלב שלנו נשפך החוצה. משהו במילים של הרבי הצליח להמיס אותנו, לחמם את הלב ואפילו את הגוף", מספר אהוד. "איזה כוח ממגנט של אחדות לא-מוסברת עטף את כולנו. באותן שעות שלמדנו, לא היה בינינו דתי, חילוני, מסורתי, חרדי, ספרדי, אשכנזי, או כל מושג מפריד אחר. היה בינינו סוג של חיבור לא ברור, של גברים שעזבו את הבית, חלק השאירו משפחה, חלק השאירו עסק. שאלנו שאלות על החיים, על עצמנו ועל העולם. היינו עטופים בכוח לא-מוסבר, שהוציא אותנו לכמה שעות מהזמן".
חוויה שמימית
הלימוד נקטע כשהמפקד מודיע שצריך להתכונן לפעילות הערב. אחד החיילים שואל את אהוד: "יש לך תפילין?". אהוד עונה בחיוב. "יש מצב שאתה שם לי אותן? מאז הבר-מצווה לא נגעתי בזה", אומר החייל. התמונה שלו עומד בכנסייה, עם תפילין על היד והראש, הייתה מחזה סוריאליסטי. "בעת האחרונה נודע לי שאותו חייל החל לימים לשמור מצוות", סיפר לנו אהוד השבוע, "האם זה בעקבות אותם רגעים? אינני יודע".
"באותו לילה", מספר אהוד, "החזבאללה שיגר לעברנו טיל. הם בדרך כלל לא מפספסים. אבל הטיל הזה פגע בבית לידנו. בעבורי, לחוויה השמימית שחווינו יש לזה קשר בהחלט. השעתיים המופלאות האלו הבהירו לי מה זה אומר שהרבי לומד איתך, כי באותו זמן כולנו למדנו עם הרבי במקום הכי לא-צפוי, בלבנון".
אהוד (מביט למצלמה) והצוות שלו, לצד הרב גרוסמן, לפני היציאה למלחמה (צילום: משה בוזגלו)
|
זמנים נוספים
שקיעה: 16:36
זריחה: 6:28
