חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:39 א' בתמוז התשפ"ב, 30/6/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

התפילה – עבודה שבלב
שלחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1804 - כל המדורים ברצף
כשרות היא מקצוע
יש חדש
התפילה – עבודה שבלב
יראת שמיים
מה מביא את העושר
מה משביע
תפילה בלי תיק
העולם יכיר ויוקיר
ה'חוזר' – דמות יחידה במינה
עציצים בשמיטה

בפרשת עקב מופיעה פרשת 'והיה אם שמוע' שבה נאמר "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם". רש"י מפרש את המילים "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם": "עבודה שהיא בלב. וזו היא תפילה, שהתפילה קרויה 'עבודה', שנאמר (דניאל ו,יז): 'אֱלָהָךְ דִּי אַנְתְּ פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא' [נבוכדנצר אמר לדניאל: אלוקיך אשר אתה עובד אותו תמיד]".

מנין לנו שהכוונה לתפילה? רש"י מסביר: "וכי יש פולחן בבבל? אלא על שהיה מתפלל, שנאמר (שם יא) 'וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם' [בעליית ביתו של דניאל היו חלונות פתוחים לכיוון ירושלים והיה מתפלל שלוש פעמים ביום]". לאחר מכן רש"י מוסיף: "וכן בדוד הוא אומר (תהילים קמא,ב): 'תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ'".

קרבנות או תפילה?

פירוש רש"י ידוע בדייקנותו. לפי זה צריך להבין: א) מדוע הוא מקדים את הראיה מדניאל לראיה מדוד, שקדם לו? ב) מדוע בדניאל רש"י מסתפק בציטוט הפסוק ואילו לפסוק בתהילים הוא מקדים את שמו של דוד – "וכן בדוד הוא אומר"?

הסבר הדברים: הפירוש ש"לעובדו בכל לבבכם" הכוונה "עבודה שבלב – תפילה", נתקל בקושי מהמשך הפסוקים. התורה אומרת: "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם"... "וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה". מזה משמע שהעבודה שעליה מדובר נעשית בארץ ישראל, וזו עבודת הקרבנות שיכולה להיעשות אך ורק בבית המקדש.

דניאל תחילה

היה מקום לומר שמסתבר יותר לפרש את הפסוק על הקרבנות, אף-על-פי שהוא מדבר על עבודת הלב, "בכל לבבכם", לנוכח האזכורים על הארץ בהמשך. לכן רש"י נאלץ להביא הוכחות לפירושו שהכוונה לעבודת התפילה. תחילה הוא מביא ראיה מדניאל, שחי בבבל, אחרי חורבן בית המקדש, כאשר לא התקיימה עבודת הקרבנות – "וכי יש פולחן בבבל?!" כלשון רש"י, ובכל-זאת תפילתו נקראת 'פולחן' – עבודה.

פסוק זה מוכיח שתפילה נקראת 'עבודה', ושהיא נחשבת עבודה 'תדירה'. לכן רש"י מקדים את הראיה מדניאל לראיה מדוד, שהרי בזמן דוד היה המשכן, ואילו הפסוק מדניאל מוכיח שיש עבודה גם בהעדר משכן ומקדש, וזו התפילה.

שייך לכול

אך בהוכחה מדניאל לא דיי, שכן הוא היה נביא ופרוש מן העולם, ואולי רק אצל יחידי סגולה כמותו התפילה שוות-ערך לעבודת הקרבנות. לכן רש"י מוסיף ומביא ראיה מדוד. דוד לא היה מנותק מהעולם הגשמי, שהרי קודם שנעשה מלך היה רועה צאן ואחר-כך כמלך דאג לצורכי עם ישראל, נלחם את מלחמותיהם ועוד. את תפילתו כתב בספר בשם כל ישראל – "נעים זמירות ישראל" (שמואל ב,כג).

לכן רש"י מדייק וכותב "וכן הוא אומר בדוד", ואינו מוסיף "בדוד המלך", כדי להדגיש שתפילתו של דוד המלך נחשבת ל'עבודה' לא בזכות היותו מלך ישראל, אלא שזה עניין השייך לכל אחד ואחת ונכתב בספר התהילים, וכל מי שמתפלל נחשבת תפילתו כעבודת הקרבנות.

(תורת מנחם תשמ"ז, כרך ד, עמ' 237)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)