חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:38 כ"ח בסיון התשפ"ב, 27/6/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מנין באה אהבת ישראל
שלחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1803 - כל המדורים ברצף
גדרות שמעניקות ביטחון
חדש על המדף
מנין באה אהבת ישראל
אהבת ה'
כוחה של 'שמע'
דבקות וחיות
שבת מפייסת
סיבת השמחה בט"ו באב
ענבים ודובדבנים בשדה קרב
הכנות לשמיטה

בין הדברים הטובים שקרו בט"ו באב הוא היותו המועד האחרון לכריתת עצים למזבח. מאותו יום נחלשת עוצמתה של קרינת השמש, והעצים עלולים להתליע ולהיפסל מלעלות על המזבח. ט"ו באב היה 'יום קרבן עצים' – יום שבו נדבנים תרמו לבית המקדש מהעצים הכרותים שברשותם, וזו הייתה שמחה לעם ישראל כולו.

תרומת קרבן העצים ביטאה היבט מיוחד של אהבת ישראל. קודם לכן היו הנדבנים יכולים ללכת ליער ולהשלים את מה שנחסר אצלם על-ידי תרומת העצים לבית המקדש; אך אחרי ט"ו כבר לא הייתה אפשרות להשלים את החסר, ונמצא שתרמו דבר שאין אפשרות להשיגו, מתוך אכפתיות ליהודים עניים, שאין בידם עצים לשריפת קרבנותיהם.

בזכות איזה סבא

הגמרא (תענית כח,א) מציינת את מועד תרומת העצים של משפחת "בני פחת מואב בן-יהודה". מי היו בני המשפחה האלה? בעניין זה יש מחלוקת: רבי מאיר אומר שהם היו מצאצאי דוד המלך ורבי יוסי סבור שהם צאצאי יואב בן-צרויה.

יש לומר שאין כאן מחלוקת מציאותית, אלא ברבות השנים התחתנו צאצאי דוד המלך עם צאצאי יואב בן-צרויה ונעשו משפחה אחת. המחלוקת בין התנאים היא בשאלה מה הניע את רוח הנדיבות של אותה משפחה – עובדת מוצאה מבני דוד או שורשיה ביואב בן-צרויה.

תלמוד או מעשה

ההבדל בין דוד ליואב הוא על-פי הפסוק "וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ, וְיוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה עַל הַצָּבָא". עניינו של דוד הוא לימוד התורה, ויואב – מלחמה, בירור העולם. שתי דרכי העבודה האלה קשורות זו בזו, כדברי הגמרא (סנהדרין מט,א) "אלמלא דוד (שהיה עוסק בתורה), לא עשה יואב מלחמה; ואלמלא יואב, לא עסק דוד בתורה".

ובנקודה זו יש מחלוקת בין התנאים, היכן מתבטאת יותר אהבת ישראל, בעיסוקו של דוד – לימוד תורה, או בעיסוקו של יואב – מלחמה, הפעולה בתוך העולם.

הכול מוביל לאהבה

יש מקום לומר שבתורה דווקא באה לידי ביטוי האחדות של כל ישראל, שהרי "תורה אחת לכולנה", והתורה היא המאחדת את כל בני ישראל. אך יש מקום לומר את ההפך, שבתורה יש הבדלים בדרכי הלימוד (פשט, רמז, דרש או סוד) ואילו בעשיית המצוות כולם שווים; הכול מניחים את התפילין באותה דרך על היד ועל הראש.

המחלוקת בין התנאים מלמדת אותנו כי התנהגות של נדיבות ואהבת ישראל יכולה לבוא הן מתוך לימוד התורה (בני דוד) הן מתוך קיום המצוות (בני יואב). ההוראה מזה היא כי כל סוגי העבודה הרוחנית בעם ישראל צריכים להיות ספוגים באהבת ישראל.

(על-פי תורת מנחם תשד"מ, כרך ד, עמ' 2344; עמ' 2438)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)