תיקון שנאת חינם
"מקדש שני מפני מה חרב? מפני שנאת חינם" (יומא ט,ב). התיקון צריך להיות על-ידי ההפך – אהבה ורֵעות ואחדות בישראל. בזכות זה יהיה קיבוץ גלויות ושבו בנים לגבולם. ויש לזה רמז בתורה, בפסוק "ושבתי בשלום אל בית אבי": 'ושבתי בשלום' – אם אשוב לדרך השלום, שהיא ההפך משנאת חינם, כי אז אחזור 'לבית אבי'.
(תולדות יעקב יוסף)
אוהב בא מעצמו
"אקמצא ובר-קמצא חרוב ירושלים" (גיטין נה,ב). והלוא קמצא לא בא כלל ולא היה בסעודה, ולמה מזכירים את שמו לגנאי? אלא שאוהב נאמן חייב לבוא מעצמו לשמחת חברו ולא לחכות שיקראו לו, וקמצא לא עשה כן. לכן גם לו חלק בחורבן.
(רבי יצחק מוורקה)
מזדכך ורואה שמחה
"כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה" (תענית ל). כל כוחות האדם נמשכים אחר המחשבה. נמצא שכאשר אדם חושב על דבר קדושה ומתאבל על ירושלים, הרי אז מחשבתו ועצמותו בקדושה, ו'זוכה' – מלשון הזדככות – הוא מזדכך ורואה עתה קצת בשמחתה. היינו שהוא משיג קצת משמחת ירושלים כפי שתהיה לעתיד לבוא.
(קדושת לוי)
ירושלים חיה
חז"ל אמרו (פסחים נד,ב) "גזירה על המת שישתכח". מי שמתאבל על ירושלים מראה שירושלים חיה וקיימת, שאילולא כן כבר הייתה נשכחת. נמצא שהוא מקווה לבניינה, ולכן זוכה ורואה בתקומתה ובשמחתה.
(רבי חיים מוולוז'ין)
למַעֵט אבילות – בשמחה
"משנכנס אב ממעטין בשמחה" (משנה תענית ד,ו). "משנכנס אב" – כשמגיע חודש אב, עם האבילות שלו, "ממעטין בשמחה" – אפשר למעט את האבילות על-ידי שמחה. מתוך השמחה מגיעים לגאולה.
(רבי חיים מצאנז)
חורבן עצמו
"וראוי לכל ירא שמיים להיות מיצר ודואג על חורבן בית המקדש" (שולחן ערוך). שאלו את הרבי מקוצק: ומי שאינו ירא שמיים, אינו צריך להצטער על חורבן בית המקדש? השיב: אדם כזה צריך להצטער קודם כול על חורבן עצמו.
צדק דוחים
"צדק ילין בה ועתה מרצחים" (ישעיה א,כא). 'צדק' – מעשה טוב, 'ילין בה' – דוחים למחר; אבל 'ועתה מרצחים' – מעשי רצח וכל דבר רע עושים 'עתה', תיכף ומייד, ואין דוחים למחר.
(בינה לעתים)
עדיין לא בא?!
זקני ה'מלאך' היה נוהג בכל תשעה באב לשבת כשראשו כפוף בין ברכיו ונחל של דמעות סביבו. וכמה פעמים היה מרים את ראשו מבין ברכיו ושואל: עדיין איננו?! עדיין לא בא?!
(רבי דוד-משה מצ'ורטקוב) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
