נדר הוא בעל כוח יוצא דופן: דיבורו של אדם יכול להחיל קדושה כמעט על כל דבר. בשולחן ערוך נכתב: "עיקר נדר האמור בתורה הוא שיתפיס בדבר הנדור, כגון שאומר: 'כיכר זה עליי כקרבן'". כלומר, נדר איננו רק הצהרה של האדם המחייבת אותו להימנע מלאכול מאכל מסוים, אלא ברגע שאדם מתחייב להתייחס לכיכר שלפניו כאל קרבן – חלה קדושת קרבן על הלחם.
יותר מזה, קרבן צריך לעמוד בתנאים רבים: אין מקריבים קרבנות אלא מחמישה מינים בלבד, תמימים ומובחרים, וכמובן רק בזמן שבית המקדש קיים. ואילו בנדר אין שום הגבלות – אפשר לנדור כל דבר, בכל זמן ובכל מקום. אפילו ילד או ילדה הסמוכים לגיל מצוות רשאים לנדור נדרים.
בין קרבן לנדר
הכוח שנתנה התורה ליהודי לנדור נדרים מדגיש את מעלתם של ישראל: כל יהודי (ולא רק כוהן או לוי), ואפילו טרם הגעתו לגיל מצוות, וגם בהיותו בגלות או בפינה נידחת בעולם – יכול לקדש כל דבר שבעולם, ולהחדיר בו קדושה שוות-ערך לקדושת הקרבן שעולה על המזבח בבית המקדש – וכל זה על-ידי דיבור בלבד!
תורת החסידות מסבירה, שההבדל בין קרבן לנדר הוא בכך שקדושת הקרבנות נובעת מהתורה ולכן היא כפופה לתנאי התורה; ואילו הנדרים שואבים את תוקפם מבני ישראל, שהם למעלה מהתורה, כמאמר חז"ל "ישראל קדמו לתורה", ולכן בכוחם לקדש גם דברים שלא חלה עליהם קדושה לפי גדרי התורה.
הפיכת הגשמיות
וככל שגדולה מעלת הנדרים, הרי שהתרת הנדרים היא מדריגה גבוהה עוד יותר. הנדר, במהותו, הוא סייג שאדם מקבל עליו, כדי לגדור את עצמו בקדושה ולהרחיק את עצמו מן החטא. מכאן עולה שהאדם מכיר בחולשתו ובאפשרות שייפול להתנהגות פסולה. ואולם התרת הנדר מוכיחה שהאדם אינו חושש מן הגשמיות, אלא הופך אותה עצמה לקדושה, ולכן היא נעשית מותרת לו.
יש כאן שני שלבים של תהליך אחד: תחילה הנדר – התרחקות מן הגשמיות על-ידי נדר, היוצרת קדושה של הגשמיות כקרבן; ואחר-כך התרת הנדר – שהאדם כבר נעשה חסין להשפעות המזיקות של הגשמיות וביכולתו לנצל אותה לקדושה.
גילוי כוונת הגלות
הדברים האלה משתקפים גם בתקופה שבה קוראים את פרשת מטות – ימי בין המצרים. זה זמן של ירידה, חורבן וגלות, ובה בעת הירידה היא לצורך עלייה, שכן בסופו של דבר תכלית הגלות היא להתהפך לגאולה, וימי הצומות יהיו ימי ששון ושמחה ומועדים טובים.
לכן חשוב בימים האלה להתמקד לא בחומרת הגלות אלא במעלת הגאולה, בגישה שמזכירה את הפיכת הגשמיות לקרבן על-ידי הנדר. ואז מגלים שהגלות נועדה לעורר את הכיסופים והתשוקה לגאולה, וכמו בהתרת הנדרים – מתברר שהגלות במהותה הפנימית משרתת את הגאולה ומחישה את בואה.
(ספר השיחות תשמ"ח, כרך ב, עמ' 553) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
