שאלה: נער המגיע למצוות בימי 'בין המצרים', האם כדאי לדחות את החגיגה, או שעדיף לקיימה בזמנה?
תשובה: כאשר נער מגיע למצוות, האירוע החשוב ביותר הוא עלייתו לתורה ביום זה או ביום הקריאה הקרוב, אלא שיש לעשות גם סעודת מצווה, לבטא את השמחה בכך ש"גדול המצוּוה ועושה", ולשתף בה קרובים וידידים, כנהוג. עיקרה של השמחה – להוסיף בקבלת עול מלכות שמיים אצל בעל השמחה ואצל כל המשתתפים, ולא להפגין את גודל החגיגה.
נאמר בספר הזוהר שבאותו יום שהבן מגיע למצוות חובה על הצדיקים לעשות שמחת הלב כיום שנכנס לחופה. כשהגיע דוד המלך ליום זה אמר לו הקב"ה (תהילים ב,ז): "ה' אמר אליי: בני אתה! אני היום ילידתיך!". וכן אמרו על רבי שמעון בר-יוחאי שעשה סעודה גדולה ביום שמלאו י"ג שנה לרבי אלעזר בנו, ושמח מאוד, וכיסה את כל הבית בכלים יקרים. זאת בשל החיוב של הנער במצוות וכניסת היצר הטוב ביום הזה.
כאשר חוגגים את בר-המצווה בזמנה, מותר לעשות את הסעודה אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב, בבשר ויין, ואף בערב תשעה באב, לפי הפרטים שבהלכה. רבים מתירים גם נגינה בשמחה זו עד ראש חודש אב.
יש גם אפשרות לקיים שמחה מצומצמת ביום ההגעה למצוות, בתקופת בין המצרים, ואחרי תשעה באב לעשות שמחה גדולה יותר. וכשהנער דורש בתורה הרי זו סעודת מצווה, אפילו כשהיא נערכת לאחר מכן.
מקורות: זוהר חדש בראשית יא,א. טו,ב. זוהר ח"ב צח,א. מג"א סי' רכה ס"ק ד. רמ"א ויד אפרים סי' תקנא ס"י. פסקי תשובות שם ס"ק יג. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
