שאלה: האם בימינו צריך לתת ללוי את המעשר המופרש מהפירות והירקות?
תשובה: מרן ה'בית יוסף' פסק בשולחן ערוך שנותנים 'מעשר ראשון' ללוי. וכן המנהג הקדום בירושלים. הפירות עצמם שהופרשו מהווים ממון לוויים (ובמעשר עני – ממון עניים), וחייבים לתת אותם לבעליהם (לוי שמעשר פירות פטור מנתינה זו).
ה'חזון איש' כתב שייתכן שאין חייבים לתת מעשר ראשון ללוי, מכיוון שהלוויים עולים לתורה על-פי עצמם (שאומרים שהם לוויים) ולא על-פי עד אחד ולא על-פי בית דין, ולכן טענתו היא שאין לנו בימינו 'חזקת לווייה'. זאת אף-על-פי שמהרבה הלכות מוכח שחזקת הכהונה והלווייה ברורה ומחייבת. לכן מברכים על פדיון הבן, אוסרים על כוהנים ספקי פסול בנישואין ועוד.
לכל הדעות אין סיבה להיפטר מנתינת מעשר עני לעני, במעשר ודאי. אבל אם הפירות נקנו בשוק הרי הם ספק טבל, ויש פוטרים מלתת את ה'מעשר עני' שלהם לעניים או את ה'מעשר ראשון' שלהם ללוויים.
כיצד מקנים את הפירות? צריך למסור אותם לאדם בן-מצוות שאינו מבני הבית, שיגביה אותם, ובכך יזכה בהם ללוי או לעני. מעשר עני אפשר לתת לגבאי צדקה, או למנהל מוסד חינוכי המאכיל (גם) בני עניים. אחרי ההקניה אפשר לקבל ממנו רשות לאכול את הפירות, ולשלם לו את תמורתם בכסף.
רוב קרנות המעשרות ('מכון התורה והארץ', ש"ס, קרן המעשרות של חב"ד) נותנות מעשר ראשון ללוויים ומעשר עני לעניים בעבור כל מנוייהם. זאת על-ידי שכל מנוי מלווה מראש סכום לעני וללוי, ועל חשבון זה מבטיח בעל הפירות מראש לתת לכל אחד ואחד מהם את מעשרותיו, כהחזר ההלוואה. נתינה זו אינה דורשת קניין. ואכן, זו דרך יעילה וקלה לקיים את המצווה למהדרין.
מקורות: שו"ע יו"ד סי' שלא סי"ט. שו"ת מהרי"ט ח"א סי' פה (תשובת רבי יוסף אשכנזי). חזו"א שביעית ה,יב. 'משפטי ארץ – תרו"מ', פרקים: יג,טז,יז, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 17:53
זריחה: 5:45
