בלי תורה – מדבר
״באו מדבר סיני״ (שמות יט,א). ראויים היו ישראל לקבל את התורה במדבר דווקא, כי האדם נקרא על שם האדמה, וכאשר אין לו תורה, הוא נחשב כמדבר, שאין בו עשב וצמח. כדי להשלימו, ניתנה לו התורה, ואז האדמה הזאת מצמיחה אילנות טובים.
(מהר״ל)
לעשות יחד
״ויענו כל העם יחדיו כל אשר דבר ה׳ נעשה״ (שמות יט,ח). בני ישראל אמרו למשה: לעשות את כל אשר דיבר ה׳ אפשר רק יחד, כשכל ישראל יחדיו, ולא בשעה שהם פזורים בין האומות.
(הגאון מווילנה)
ערבות לחבר
״נעשה ונשמע״. היה צורך לומר בלשון יחיד, שהרי כל אחד ואחד דיבר בשם עצמו. אלא מתוך העריבות והמתיקות של קבלת התורה, קיבל כל אחד עליו ערבות והתחייבות גם על חברו.
(חידושי הרי״ם)
מהתחתית לשמיים
"ויתייצבו בתחתית ההר״ (שמות יט,יז). בני ישראל הבינו שרחוקים הם מאמיתת התורה, ונאחזו "בתחתית ההר" בלבד; לכן התרוממו ועלו עד לשמיים.
(חידושי הרי״ם)
נחקק שם הוי'ה
״וירד ה׳ על הר סיני״ (שמות יט,כ). בשעת מתן תורה נתגלה שם הוי׳ה לכל אחד מישראל, ועל-ידי זה נחקק שם הוי׳ה בנשמתו של כל יהודי. היינו שבכל אחד ואחד מישראל מצויות הבחינות של ארבע אותיות שם הוי׳ה, הרומזות לעניינים שונים בעבודת ה׳.
(לקוטי תורה)
כוחך וחיותך
״אנכי ה׳ אלוקיך״ (שמות כ,ב). המילה 'אנכי' מורה על מהותו ועצמותו יתברך, שלמעלה מכל תואר או שם. ובחינה זו נמשכת לנשמות ישראל, עד שנעשה 'אלוקיך', אלוקה שלך, כוחך וחיותך.
(תורה אור)
נקיים מכל חטא
בכל חג התורה מזכירה בין הקרבנות גם שעיר חטאת, ורק בחג השבועות אין המילה 'חטאת' מוזכרת. משום שבחג השבועות, יום קבלת התורה, כל אדם מישראל הוא בבחינת גר, שהוא ״כקטן שנולד״, וממילא הוא נקי מכל חטא וחטאת.
(רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב)
לזכור את ה'אחד'
״זכור את יום השבת לקדשו״ (שמות כ,ח). לרבנו הזקן היה חסיד, שהיה איש פשוט ביותר, ובכל-זאת היה מתפלל את כל שלוש התפילות באריכות. החסידים התפעלו מתפילתו של חסיד זה, ושאלו על מה הוא חושב כשהוא מתפלל באריכות רבה כל-כך. ענה החסיד: "אינני יודע... אבל שמעתי פעם אחת מרבנו הזקן על המילים 'זכור ושמור בדיבור אחד' – בכל דיבור ודיבור צריכים לזכור ולשמור את ה'אחד'". עם האמרה הזאת התפלל ארבעים שנים רצופות!
(ספר השיחות תרצ"ו) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:01
זריחה: 6:29
