הקרבנות עניינם התקרבות האדם אל הבורא, כפי שמובא בספרים ש'קרבן' מלשון 'קירוב', מפני שעל-ידי הקרבן האדם מתקרב אל הקב"ה. התקרבות זו מהותה הפיכת הגשמיוּת לקדושה, עד שגם ענייני החולין של האדם נרתמים לעבודת הבורא, בבחינת "בכל דרכיך – דעהו".
הקרבנות מתחלקים לכמה וכמה סוגים. יש קרבנות ציבור ויש קרבנות יחיד; וגם קרבנות היחיד אינם אחידים, אלא מובאים מבעלי-חיים שונים ודרגת הקדושה שלהם משתנה מקרבן לקרבן. ואולם המשותף לקרבנות היחיד הוא, שיש אפשרות שהאדם לא יתחייב להקריבם במשך כל ימי חייו – חוץ מקרבן אחד.
קרבן שהכול חייבים בו
נדרים ונדבות – אינם קרבנות חובה, אלא הם נהפכים לחובה בעקבות התחייבות יזומה של האדם, כפסק דין הרמב"ם (הלכות ערכין וחרמין בסופן): "התורה העידה ואמרה וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר, לֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא". חטאת ואשם – אלה קרבנות שמושתים על מעשה בלתי-רצוי, ומי שלא חטא אינו חייב בהם. קרבן תודה – מוגש כתודה לה' על מצבים מסוכנים, ואין הכרח שיקרה לאדם אירוע כזה.
הקרבן היחיד שכל אחד וכל אחת מישראל קשורים איתו הוא קרבן יולדת, המוזכר בפרשתנו: כל יהודי הוא ילוד אישה, ומכיוון שכן – אימו חייבת אחרי לידתו להקריב שני קרבנות – חטאת ועולה. המפרשים מסבירים ששני הקרבנות הם בעבור היולדת ובעבור הוולד.
לא אריות ודובים
התורה מפרטת אילו בעלי-חיים על היולדת להביא: "וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת". קרבן העולה יהיה מן הבהמה וקרבן חטאת מן העוף. אך מה באשר ליולדת שאין ידה משגת להקריב בהמה? קובעת התורה: "וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה, וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת".
הרמב"ם ב'מורה נבוכים' מבאר את נימוקי קרבן העוף, ומסביר שהקב"ה קבע כי בעלי-חיים מבויתים בלבד ישמשו קרבנות, ולא "כמעשה עובדי עבודה זרה שהיו מקריבים האריות והדובים והבהמות המדבריות".
בהישג יד
הרמב"ם מוסיף ואומר שהעוף נכלל בקבוצת הקרבנות האפשריים, "הואיל ורוב בני-אדם אין להם יכולת להקריב בהמה, ציווה שיהא הקרבן גם מן העוף המצוי ביותר בארץ ישראל, והיותר טוב וקל להשיגו".
מן הדברים עולה, שקרבן העוף מאחד את כלל ישראל, מאחר שהוא בהישג ידו של כל אחד ואחת מישראל, ובכך הוא מבטא את אחדותם של כל ישראל, כשם שקרבן היולדת אף הוא מסמל את אחדות עם ישראל, בהיותו קשור עם כל אחד ואחת.
(תורת מנחם תשמ"ה, כרך א, עמ' 321) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 16:36
זריחה: 6:24
