חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:29 י"ב בכסליו התשפ"ג, 6/12/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

סכין שחיטה מהיער
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1788 - כל המדורים ברצף
יש קואליציה לערכים
חדש על המדף
עגל כתיקון לעגל
שמיני למילואים
לכאוב ולשתוק
עמדו הכן כולכם
סכין שחיטה מהיער
עת לזעקת הגאולה
לצייר עם ילדים מאושפזים
סרדינים מחו"ל

החברים שיצאו לכפר כדי להשיג מעט מזון בעבור הקבוצה המסתתרת ביער חזרו ובידם מציאה: תרנגולת חיה! זה היה אוצר של ממש לחבורה הרעבה והמותשת.

אחד מהם, ששימש בעבר שוחט, ניגש לשחוט את העוף, אלא שאחד מחברי הקבוצה, ר' שלמה דיקשטיין, עצר בעדו.


ר' שלמה דיקשטיין ז''ל

ר' שלמה נולד בעיר לוצק שבפולין (כיום אוקראינה) בשנת תרע"ה (1915). בקיץ תש"א (1941) נכבשה העיר בידי הנאצים. ר' שלמה נמלט עם כמה בני משפחה אל היערות, בתקווה למצוא שם מקלט.

במרוצת הזמן הצטרפו אליהם עוד יהודים, ודודו של ר' שלמה הנהיג את הקבוצה במעמקי היערות, עד שנרצח בידי הנאצים באחת מגיחותיו לעיר. את ארבעת ילדיו הקטנים דאג ר' שלמה לשכן אצל משפחות נוצריות, ואחד מהם הסתיר במנזר. כולם נותרו בחיים.

בתושייתו ובאומץ ליבו הציל יהודים רבים ממוות. כך נרשם על מצבתו: "ניצל והציל מהתופת בפולין" (נפטר בשנת תש"נ – 1990).


מצבתו של דיקשטיין

השהייה ביערות הייתה קשה מנשוא. בחורף התקשו למצוא מחסה מהקור העז. כמו-כן נדרשו להיזהר מחיות הטרף השורצות ביער. ואולם עיקר הקושי היה להשיג מזון.

באין ברירה היו כמה צעירים מתגנבים בלילות לכפרים סמוכים וחוזרים ובידם שלל שהצליחו למצוא. בדרך כלל היו מביאים מהשדות תפוחי אדמה, סלק או בצל. לעיתים נדירות הביאו לחם.

אבל התרנגולת החיה שהובאה עכשיו הייתה מציאה של ממש. סוף-סוף תוכל הקבוצה לסעוד את ליבה בבשר טרי.

"לא סיפרת לי שהסכין שלך פגום ואינו כשר לשחיטה?", שאל ר' שלמה את השוחט שעמד לשחוט את העוף.

"אכן, אתה צודק", השיב השוחט, "הסכין אכן פגום, אבל אנחנו במצב של פיקוח נפש, וחשבתי שמוטב לשחוט את העוף בסכין מלהרוג אותו בדרך אחרת".

ר' שלמה היה יהודי בעל יראת שמיים חזקה ואיתנה. "תוכל להראות לי את הסכין?", ביקש מהשוחט.

זה הגיש לו את הסכין ור' שלמה, בלי להסס, שבר אותו מייד. "מה עשית?!", נזעק השוחט, "למה שברת הסכין?".

ר' שלמה הישיר את מבטו לעיניו של השוחט ובקול שקט ענה: "אכן, אנחנו שרויים כעת במצב של פיקוח נפש. אין לנו סכין שחיטה כשר, ועל-פי ההלכה מותר לנו לאכול את העוף גם אם לא נשחט כדין. אבל את האמת צריך לדעת – אנחנו נאכל בשר טרף! אנחנו לא שוחטים 'כאילו'. התורה היא תורת אמת, ויהודי אינו משחק עם הוראות התורה כדי להרגיש טוב. זו איננה יהדות".

ור' שלמה סיים: "הואיל ובהעדר סכין מותר לנו לאכול עוף שאינו שחוט, נאכל אותו כך, בלי שחיטה".

לאחר האירוע החל ר' שלמה לחשוב איך אפשר בכל-זאת להשיג סכין שחיטה. הוא ניחן בידי זהב. באחד משיטוטיו ביערות מצא קופסת פח גדולה, ששימשה לאחסון תחמושת. באמצעים הפרימיטיביים שעמדו לרשותו חתך ממנה פיסה צרה, והחל בעבודה מפרכת של ניקוי, יישור ושיוף הפח.

אחרי שעות רבות של עמל הצליח להוציא מתחת ידיו סכין שחיטה כשר למהדרין.


סכין השחיטה שייצר ביער

ואולם עם הימשכות התלאות והנדודים ביערות הבין ר' שלמה כי לא יוכל לשאת עימו את חתיכת המתכת שנהפכה לסכין. הוא החליט לטמון אותה ביער, וסימן לעצמו סימנים כיצד למצוא את מקום המסתור.

אחרי שנתיים ביערות נתפס ר' שלמה עם עוד יהודי בידי הצוררים באחת הגיחות שעשו לעיר. במקום נערכה 'אקצייה' (איסוף יהודים ושילוחם), והוא נשלח למחנה הריכוז וההשמדה מיידנק, ליד העיר לובלין.

כשמונה-עשר חודשים שהה ר' שלמה במחנה הריכוז. בזכות כשירותו וחוזקו הגופני נלקח לעבוד ב'זונדר-קומנדו', במלאכה הנוראה של הוצאת הגופות מתאי הגזים והעברתן למשרפות.

בחסדי ה' שרד את התנאים המחרידים במחנה, ויצא לחופשי עם שחרור המחנות בידי הצבא האדום, לאחר שהסתתר תחת ערימת גופות.

עכשיו הייתה משאת פניו לארץ הקודש. הוא הצליח להשיג רישיון עלייה. אך עדיין הרגיש חוב לסגור מעגל – הוא הצליח להגיע למקום המסתור שבו טמן את הסכין, ומצא אותו שלם, בדיוק כפי שהניח אותו שנתיים קודם לכן.

בארץ הקים ר' שלמה בית נאמן בישראל, וזכה לראות דור ישרים יבורך. הוא התקין לסכין ידית מיוחדת, ובנה בעבורו קופסת עץ מיוחדת.

כארבעים שנה לאחר מכן הוסמך בנו-בכורו, ר' משה דיקשטיין, למלאכת השחיטה, ולרגל המאורע העניק ר' שלמה לבנו את הסכין המיוחד.

ר' שלמה, שלא נהג לספר על עצמו בדרך כלל, חרג הפעם ממנהגו וסיפר לו בהתרגשות את סיפורו של הסכין.

עשרים וחמש שנים לאחר מכן, הוסמך בנו של ר' משה, הרב שלום-דב-בער, לשוחט, ולכבוד המאורע העניק לו אביו, ר' משה, את הסכין שקיבל מאביו.

הרב שלום-דב-בער דיקשטיין משמש כיום שוחט ובודק בקהילת ליובאוויטש במלבורן שבאוסטרליה. הוא ניקה את הסכין, השחיזו והעמיד אותו לשימוש מחדש.

פעם בשנה, בערב יום הכיפורים, הוא שוחט בסכין של סבו את תרנגול הכפרות שלו.

https://www.youtube.com/watch?v=zu1rWWszVEU

(תודה לרב שלום-דב-בער דיקשטיין)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)