חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:14 זריחה: 6:35 ט' בשבט התשפ"ג, 31/1/23
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

נס כפול בשבת הגדול
שלחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1786 - כל המדורים ברצף
היֵה מצה, לא חמץ
יש חדש
נס כפול בשבת הגדול
חג הפסח
כעס וחמץ
לא נשאר זכר
תפנית בעלילה
מזון האמונה
פולמוס הקטניות לאורך הדורות
ערב פסח שחל בשבת

השבת שלפני חג הפסח נקראת 'שבת הגדול', מפני ש"נעשה בו נס גדול". בני ישראל נצטוו לקחת שֶׂה לקרבן פסח, וכששמעו בכורי מצרים שעתידה לבוא עליהם מכת בכורות, תבעו מפרעה לשחרר את בני ישראל, וכשלא נענו – "עשו הבכורות עימהם מלחמה והרגו הרבה מהם, וזהו שכתוב למכה מצרים בבכוריהם".

כאן מתעוררות שתי שאלות: א) מדוע נס זה נקרא 'נס גדול', והלוא התרחשו כמה וכמה ניסים, ואף אחד מהם לא נקרא 'נס גדול'? ב) מדוע הנס מיוחס לשבת דווקא, שנקראת 'שבת הגדול'?

נס יוצא דופן

הסבר הדברים: אכן, עם ישראל 'מלומד בניסים', ובתוכם ניסים שאינם ידועים לנו כלל, בבחינת "בעל הנס אינו מכיר בניסו". אבל הנס שאירע ב'שבת הגדול' היה יוצא דופן, שכן היו בו שני ניסים:

א) סירובו של פרעה להיענות לדרישת הבכורים לשחרר את בני ישראל – אף שבשאר המכות נכנע והביע הסכמה לשלח את בני ישראל (אם כי חזר בו לאחר מכן). ב) אף שהבכורים היו מיעוט באוכלוסייה המצרית, הצליחו להכות באחיהם מכה קשה, כלשון המדרש: "שישים ריבוא הרגו הבכורות באבותיהן". שני הניסים המשולבים ראויים לתואר 'נס גדול'.

הפיכת הרע לטוב

אך מדוע הנס מיוחס לשבת דווקא, ולא לתאריך התרחשותו – י' בניסן? הדבר יובן על-פי ביאורי החסידות ש'שבת' היא מלשון השבתת המזיקים. אין הכוונה להכחדת המזיקים מהעולם, אלא למניעת יכולתם להזיק. וליתר דיוק, זו בחינת הפיכת החושך לאור – 'אתהפכא', בלשון הזוהר.

הכאת המצרים על-ידי הבכורים, שנחשבו העילית החברתית במצרים, היא התגלמות הרעיון של 'אתהפכא': לוקחים את כוחות הנגד ומגייסים אותם למטרה הרצויה. כך מתהפכת מהותם, והם נעשים משרתי הקדושה. דבר זה יקרה גם בגאולה העתידה, כאשר "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ" (ישעיהו יא,ו) – חיות הטרף יתהפכו לטוב ולא יזיקו עוד.

בשבת דווקא

בשבת הראשונה שלאחר בריאת העולם לא נאמר "ויהי ערב", ומכאן למדו חז"ל (מדרש תהילים צב) שהשמש האירה ברציפות גם בליל שבת, בבחינת "לילה כיום יאיר" (תהילים קלט,יב). זו הייתה הפיכת החושך לאור – 'אתהפכא' – במובן המילולי של העניין.

בשבת הגדול שבה ומתעוררת היכולת לחולל 'אתהפכא' של הרע. נס רגיל מחסל את הרע, אבל נס 'גדול' מגייס את הרע לשורות הטוב. לכן הנס קרוי על שם השבת – 'שבת הגדול' – מפני שהפיכת הבכורים ממצב שבו היו אויבי ישראל לפעולה נגד המצרים עצמם, נבעה מכוחה של השבת. לכן ציון הנס הגדול נקבע בשבת דווקא, ומכאן הוראה לכל יהודי, שבבוא 'שבת הגדול' ניתן לו הכוח להפוך את הדברים הבלתי-רצויים לטוב ולקדושה.

(תורת מנחם, כרך ס, עמ' 41)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)