חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י' בניסן התשפ"ד, 18/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

קרבנות בלי כוהנים?
שלחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1785 - כל המדורים ברצף
אם כולם יעשו כמוך
יש חדש
קרבנות בלי כוהנים?
א' זעירא
"עמוס הטרדות והתלאות"
למה לדחות
מעגל ההשגחה
שמחת הלידה
האוקראינים גילו את הרבי
הכנות לפסח השנה

התפילות שאנו מתפללים כיום הן תחליף לקרבנות שפסקו בחורבן בית המקדש. תפילת שחרית היא כנגד תמיד של שחר, מנחה כנגד תמיד של בין הערביים, ותפילת ערבית היא כנגד איברי התמיד שהוסיפו להישרף במשך הערב (רמב"ם הלכות תפילה, פרק א, הלכה ו).

אך אף-על-פי שהתפילות נועדו למלא את מקום הקרבנות יש הבדל בולט ביניהם: בעבודת הקרבנות היו תפקידים מיוחדים לכל סוג בעם ישראל, כוהנים, לוויים וישראלים: "כוהנים בעבודתם, לוויים בדוכנם וישראל במעמדם". ואילו בתפילות לא תיקנו שום נוסח ייעודי לכוהנים, ללוויים ולישראלים, שיחליף את תפקידם בהקרבת הקרבנות.

אותה תפילה

הדבר מעורר פליאה: בזמן בית המקדש, כאשר בני ישראל היו בדרגה רוחנית עליונה, היו הכוהנים בלבד רשאים לעסוק בעבודת הקרבנות; ואילו עתה, לאחר שחלה ירידה במצבו הרוחני של עם ישראל, כל יהודי מתפלל אותה תפילה ובכך כאילו מקריב קרבן!

כמו-כן בזמן בית המקדש נזקקו הכוהנים לשותפות של הלוויים והישראלים בתהליך הקרבת הקרבן, ואילו עתה אין הכוהנים זקוקים לאיש לביצוע עבודת הקרבנות הרוחנית על-ידי התפילות!

בכוח כל יהודי

ההסבר הוא ברוח לשון חז"ל (שבת פ,ב) "קלקלתנו זוהי תקנתנו" – החיסרון שלנו בחורבן בית המקדש מביא עילוי גדול יותר, שכל אחד ואחד מישראל יכול לפעול בעצמו את העבודה שהיא בדוגמת עבודת הקרבנות, ואין הוא זקוק לסיוע הכוהנים והלוויים.

הקרבת הקרבנות בבית המקדש הייתה כרוכה בהעלאת בהמה גשמית על גבי המזבח, ועל-ידי כך כל מין החי היה עולה למדריגה עליונה יותר. לעומת זה, בימינו ה'קרבן' הוא רוחני, ובא לידי ביטוי פיזי בדיבורו של האדם בלבד. את עבודת הקרבנות בדרגה זו יכול כל אחד מישראל לעשות, ואין צורך בכוהנים ולוויים.

לא רק יחידי סגולה

מצב כזה מופיע בעוד עניינים. למשל, בגילוי פנימיות התורה. בדורות קודמים, שהיו במדריגה עליונה בהרבה, לא נתגלתה פנימיות התורה לציבור הרחב אלא ליחידי סגולה. דווקא ירידת הדורות שיצרה מצב של 'קלקלתנו' – גרמה גם כן ל'זו תקנתנו', לגילוי גדול של פנימיות התורה.

גם בהפצת אור החסידות אנו רואים אותו עניין: בתקופה הראשונה של התגלות החסידות היה מספר מצומצם של תלמידים שעסקו בהפצתה (שישים תלמידים. ועל-פי גרסה אחרת שישים תלמידים אצל הבעש"ט ומאה ועשרים אצל תלמידו המגיד ממזריטש). ואילו בדורות שאחרי-כן עסקו ועוסקים בהפצת החסידות הרבה יותר יהודים. כי דווקא ירידת הדורות הופכת את הפעולות האלה לכאלה שיכולות להיעשות לא רק על-ידי יחידי סגולה אלא על-ידי כל אחד ואחד.

(תורת מנחם תשמ"ה, כרך א, עמ' 607)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)