חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:50 זריחה: 5:41 ז' בתמוז התשפ"ב, 6/7/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

קל יותר להתחבר מלהתנתק
שלחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1784 - כל המדורים ברצף
בג"ץ: להכשיר תפילין מפלסטיק
יש חדש
קל יותר להתחבר מלהתנתק
הקמת המשכן
רמאי הוא לא
פעולה ולא אנחה
נגד כל הכללים
כוחות עליונים בניסן
בקשת החברים וסגירת המעגל
פלטה וקומקום בפסח

בתיאור מלאכת המשכן נאמר: "וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן... לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת". מלאכת המשכן נאמרה בצמוד לציווי על שמירת השבת, ומזה למדו חכמים כי המלאכות האסורות בשבת הן אלה שנעשו לצורך המשכן. בהקשר הזה יש מונח הלכתי – 'דבר שאינו מתכוון', היינו פעולת איסור שאינה 'מלאכת מחשבת', הנעשית בלי כוונה ומודעוּת מצד האדם.

לפי רב אחא (בעל השאילתות) הפְּטוֹר 'אינו מתכוון' תקף במלאכות שבת בלבד, ולא באיסורים אחרים. לעומתו, רוב הפוסקים סבורים שהפְּטוֹר חל על כל האיסורים.

כוונה במצוות

ומה באשר למצוות, האם נדרשת בהן כוונה? ובכן, יש מצוות שבהן הכוונה חיונית, ויש מצוות שהכוונה אינה הכרחית בהן, ואפשר אף לכפות את האדם לעשותן. למשל, מסופר בתלמוד כי רבי יוחנן בן-זכאי כפה את בני אחותו לתת צדקה. כמו-כן נפסקה ההלכה כי מי שאיבד מטבע ומצאו עני – קיים את מצוות צדקה. כאן לא דיי שלא הייתה כוונה, אלא האדם אפילו לא ידע שנעשתה המצווה בכספו, ובכל-זאת קיים מצווה.

לכאורה הדבר תמוה: מצווה עניינה יצירת 'צוותא' והתחברות בין האדם וגשמיות העולם לבין הקב"ה, ואילו עבירה יוצרת ניתוק ביניהם. לפי זה היה מקום לומר שעבירות דווקא, היוצרות ניתוק, אינן צריכות כוונה, ואילו המצוות המחברות יזדקקו לכוונה (כי קל יותר לנַתֵּק מלחַבֵּר).

הצהרת הבוקר

הסבר הדבר נעוץ בקשר הבסיסי שבין יהודי לקב"ה. בכל בוקר היהודי פותח את יומו באמירת "מודה אני לפניך מלך חי וקיים...". בכך הוא מקשר את עצמו עם הקב"ה למשך היום כולו. ממילא כל מצווה שיעשה במהלך היום, גם אם אינו מתכוון לעשות מצווה, היא חלק מהחיבור הבלתי-פוסק עם הקב"ה.

לעומת זה, בחטא המצב הפוך: אם האדם חוטא בלי כוונה אין המעשה עצמו יכול לנתק אותו מהחיבור עם הקב"ה, מפני שמעשה החטא כשהוא לעצמו הוא בבחינת גוף בלי נשמה, ואין בו 'נפש' שיכולה להפוך את המעשה לעבירה. לכן בעבירה נדרש שתהיה כוונה, ואם זו איננה – אין כאן חטא.

הרצון הפנימי

אך הלכה זו, שמצוות אינן צריכות כוונה ושבעבירות 'אינו מתכוון פטור', חלה על כל יהודי, גם על מי שלא פתח את יומו בפעולה של התחברות עם הקב"ה ואף לא אמר 'מודה אני'.

אלא שהאמת היא כי בקרב כל יהודי, בפנימיות נפשו, יש רצון לעשות טוב. הרצון הזה יכול להיות חבוי ונסתר, אבל הוא קיים. ולכן מצוות אינן צריכות כוונה, כי כשיהודי עושה מצווה, נוצר מייד החיבור בין המעשה לבין רצונו הפנימי. אבל בעבירה, שאינה נתמכת ברצון פנימי, אלא להפך, נדרשת כוונה ברורה, ורק אז יש כאן חטא. נמצא שהלכה זו מבטאת את עומק הקשר של יהודי עם הקב"ה.

(תורת מנחם, כרך לו, עמ' 40)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)