לפני כשלוש שנים וחצי אירע לברוך בן-יעקב נס. הוא נהג ברכבו מביתו בקריית-ארבע לחברון, להתפלל ערבית במערת-המכפלה. עמו במכונית היה גם טרמפיסט, תושב שכונת תל-רומיידה. בחוץ שררה עלטה. ליד הסיבוב שלפני המערה נפתחה לעברם אש עזה מן המארב. בתום הירי נמלטו מהמקום שני מחבלים והותירו בשטח מכונית מנוקבת ככברה ועשרים ושישה קליעים פזורים בתוכה ובסביבתה. הטרמפיסט נפצע בכף-ידו. ברוך נפגע מרסיסים בלבד ויצא בשריטה קלה בכתפו.

כמה חודשים לאחר זאת נולדו לו ולרעייתו צמד תאומות. ברוך לא שכח את הנס שנעשה לו והחליט לבטא את השמחה על הנס ואת התודה למחולל הנס בשמותיהן של הבנות – רוני-צהלה ושיר-חסיה ("מלשון מחסה וגם חס י-ה", כדבריו).

משמח חיילים

"מאז הנס שאירע לי נעשיתי יהודי שמח במיוחד", אומר ברוך. "אני מרגיש כי הקב"ה נתן לי את החיים במתנה. החלטתי לא רק לשמוח בעצמי אלא גם לשמח אחרים". את השמחה הזאת הוא נוהג לחלוק, יום-יום, עם חיילי צה"ל המשרתים בגזרת חברון. בשעות הפנאי הוא הולך אליהם, משוחח איתם, מספר להם סיפורים על הבעל-שם-טוב, שר ופורט על מיתרי הגיטרה שלו.

ברוך הוא דמות מוכרת לחיילים וחביבה עליהם. בבוקר הוא לומד ב'כולל', שהוקם סמוך לקבר הרבנית הצדקת מנוחה-רחל סלונים. בערב הוא מנגן בשמחות ובאירועים. בין לבין הוא פוגש את החיילים.

משיכה ליהדות

לא תמיד היה ברוך (40) "יהודי שמח במיוחד". הוא נולד בניו-יורק להורים נוצרים קתולים, שנתנו לו את השם ג'ון ויקס. כשהיה בן שלוש-עשרה הזמין אותו חבר יהודי לבית-הכנסת השכונתי, לחגיגת בר-המצווה שלו. ברוך הוקסם מהאווירה בבית-הכנסת וממעמד העלייה לתורה. זו הייתה הפעם הראשונה שחש משיכה ליהדות.

כעבור ימים, כשהלך לאוניברסיטה, החל ללמוד היסטוריה והרבה לעסוק בתולדות עם-ישראל. בה בעת החל לבלוע ספרי הגות ומחשבה על היהדות ועל תנועת החסידות. "הייתי קורא ארבעה-חמישה ספרים בשבוע", הוא מספר. "במיוחד כבשו אותי תנועת החסידות ודמותו של הבעל-שם-טוב. התרגשתי מיכולתו לגלות בכל אדם את הנשמה שבו ולראות בכל דבר את הפנימיות".

חושן טהמם

בן עשרים ואחת החליט סופית כי מקומו ביהדות והחל בהליכי גיור. כעבור כשנתיים עלה ארצה והשלים את התהליך. שמונה שנים למד ב'מכון מאיר' בירושלים. התחתן עם מרים – ילידת לנינגרד, יהודייה מבטן ומלידה שנתוודעה ליהדותה בפעם הראשונה בהיותה בת ארבע-עשרה, מפי גיסהּ, זאב בראודר, שנולד בוויטבסק וחזר בתשובה על-ידי חסידי חב"ד ברוסיה. זאב מתגורר אף הוא בקריית-ארבע.

לברוך ולמרים ארבעה בנים וארבע בנות. לכולם שמות מקוריים ובעלי מסר ייחודי. רק שמה של נכדתם, בת בתם הבכורה, ליבה, המתגוררת בשכונת 'אברהם אבינו' – עולה במקוריותו על כולם. לקטנה, שבעוד פחות מחודש תמלא לה שנה, קוראים חושן טהמם. את השם השני לא תמצאו בתנ"ך. אולם אם תחפשו פסוק שהמילה 'טהמם' היא ראשי-התיבות שלו, תקבלו את הפתרון – "טובה הארץ מאוד-מאוד".