חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:40 זריחה: 6:11 י"ז בחשון התש"פ, 15/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"גברת שניאורסון מרחוב פרזידנט"
ניצוצי רבי

מדורים נוספים
התקשרות 549 - כל המדורים ברצף
במתן-תורה ניתן הכוח לכל אחד שעבודתו תהיה באופן ד"אחת דיבר אלוקים"
הדור של מתן-תורה קשור לדור הגאולה
"גברת שניאורסון מרחוב פרזידנט"
פרשת יתרו
'ברכת הבנים' בערב שבת * סיום שמונה-עשרה
הלכות ומנהגי חב"ד

כך נהגה הרבנית הצדקנית מרת חיה-מושקא ע"ה להציג את עצמה בשיחות טלפוניות * "אנו אכן מתנחמים ברעיון ובמחשבה התמידיים שהנפטרת החשובה הורישה לנו את מעשיה הטובים שמילאו את כל ימיה", כתב הרבי באיגרת תודה על מכתב ניחומים שקיבל * לרגל היארצייט השבעה-עשר שלה - כ"ב בשבט (תשמ"ח)

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

להלן חלק מנוסח שטר התנאים של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו והרבנית הצדקנית ('מכתבי החתונה' בתחילתו) מאור ליום ב' ששה ימים לחדש כסלו, ריגא תרפ"ט:

למזל טוב יעלה ויצמח כגן רטוב מצא אשה מצא טוב ויפיק רצון מד' הטוב.

המגיד מראשית אחרית הוא יתן שם טוב ושארית לאלה דברי הברית והתנאים שנדברו והותנו בין הני שני הצדדים. היינו מצד האחד כ"ק אדמור"ר הר' יוסף יצחק שליט"א בכ"ק אדמור"ר מהרש"ב נבג"ם, העומד מצד בתו הכלה הבתולה המהוללה מ' חי' מושקא תחי', ומצד השני כ' הרה"ח הרה"ג המפורסם מוה"ר לוי יצחק שליט"א בן הרה"ח הר' ברוך שניאור ז"ל. העומד מצד בנו החתן הרב מוה"ר מנחם מענדל נ"י.

ראשית דבר ה"ה החתן מוה"ר מנחם מענדל נ"י הנ"ל ישא למז"ט את הכלה הנ"ל מ' חי' מושקא ת' בחופה וקידושין כדת משה וישראל. ואל יבריחו ואל יעלימו לא זה מזו ולא זו מזה. וישלטו בנכסיהון שוה בשוה וידורו ביניהם באהבה וחיבה כאורח כל ארעא.

ה"ה כ"ק אדמו"ר שליט"א העומד מצד בתו הכלה ת', התחייב א"ע ליתן נדוניא להחתן שי' כפי המדובר. מתנות להכלה ג"כ כפי המדובר. מזונות להזוג אחר החתונה איה"ש [=אם ירצה השם] הכל כפי המדובר. בגדים לבתו הכלה כמנהג הנגידים המפורסמים.

...החתונה תהי' איה"ש בחודש כסלו תרפ"ט בעי"ת [=בעיר תהלה] ווארשא יע"א ביום ג' י"ד ימים לחודש הנ"ל, על הוצאות אבי הכלה שליט"א".

כסף מנלן?!

ביום א' דראש-חודש מרחשוון תרפ"ט כתב המזכיר (על נייר המכתבים שלו נרשם: "בא כח כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש ריגא-לטביא") לידידיו החסיד רבי ישראל יאקובסאן (תשורה קסטל, ה' במרחשוון תשס"ה, עמ' 9):

"על של עתה באתי, בטח לא נעלם ממך אודות השידוך של בת כ"ק מוסיא תי'; כמה הרפתקאות עברו עד שנגמר לפועל. והנה הוחלט והוקבע שתהיה החתונה אי"ה למזל טוב בשעה טובה ומוצלחת בחודש כסלו הבא עלינו לטובה. כפי הנ"ל מובן לך שאין עדיין התחלה מהנצרך, וכן גם הלא נצרך לנדוניה, לבד עצם הענין, איך אפשר ולמה יהיה כן, שכ"ק יגרע מבעלי-בתים פשוטים ח"ו שלא יתן נדוניה לכל-הפחות סכום לא-גדול. הנה מצד כל מה שעבר בעניין זה מוכרח הדבר בנפש... ההוצאות הדרושות וההכנות כו'... מקווים אנו על-פי המשך דברי כ"ק אדמו"ר בשמחת-תורה, שיהיה אי"ה שנה זו טובה ומתוקה, והכלי לההמשכות העליונות הוא השמחה דווקא".

פתגם הרבנית ב'לוח כיס'

ב"יומן כיס" לשנת תש"ג שערך הרבי מופיע באחרון-של-פסח הפתגם דלהלן: "הידעת אשר ימי שביעי ושמיני של פסח הם החגים היחידים שלא אומרים בהם שהחיינו?".    

מקורו של פתגם זה בדברי הרבנית-חיה מושקא בהיותה ילדה בת חמש, כפי שסיפר לימים (בסעודת אחרון-של-פסח ת"ש) אביה, כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ:

זה היה באחרון של פסח תרס"ו. בחדר האוכל של בית כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב התנהל ויכוח בין שתי הבנות, האם שביעי ואחרון של פסח הוא יום-טוב כשאר הימים-טובים או לאו - "ומושקא אומרת שאחרון של פסח הוא לא יום כמו כל הימים-טובים והראיה שבהדלקת נרות לא אומרים את ברכת שהחיינו"...

והמשיך הרבי הריי"צ לספר, כי אביו כ"ק אדמו"ר הרש"ב, בשומעו ויכוח זה בין הנכדות, נזכר תיכף בדברי אדמו"ר הצמח-צדק, שאמר שאחרון-של-פסח הוא יום-טוב על הגאולה העתידה.

ומסביר הרבי שאין זה סתם סמיכות גרידא - אלא שדברי הצמח-צדק הם התשובה מדוע לא אומרים 'שהחיינו' באחרון-של-פסח, שכן ברכת שהחיינו היא רק על שמחת לבב מדבר שישנו בפועל ובמזומן, ועדיין אנו לפני גאולה העתידה (ראה בהרחבה בלקוטי-שיחות כרך לז).

[וכבר ביאר מי שביאר את החכמה הנפלאה שבניסוח הפתגם באותו "לוח כיס" - שהרי אם היו כותבים את הפתגם הזה בלשון רגיל, כלומר, שהטעם שלא אומרים שהחיינו הוא מפני סיבה פלונית ואלמונית - היה אפשר לכלול רק את הטעם הפשוט המובא בשולחן-ערוך, להיותו מיועד לילדים מתחילים הזקוקים למושגי יסוד ביהדות, אך כאשר כתובה רק השאלה - הרי נכללו כל האופנים לתרצה, כולל האופן האמור, המדגיש כי מהותם של חגים אלה הוא הציפייה והכמיהה לגאולה.

ועוד העיר מאן דהוא, כי באותם ימים ממש שבהם השמיע כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ פתגם זה, החלו מאמצי ההצלה של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו והרבנית הצדקנית מגיא צלמוות; ייתכן וטמון כאן עניין רוחני להזכיר מימרתה ובכך לעורר עליה ועל בעלה זכות].

בעלת סוד שמעטים הכירוה

על-פי השמועה התבטא הרבי לפני עורך ה'אלגמיינער ג'ורנאל', הרה"ח ר' גרשון-בער שיחי' יעקובסון, ביום ה', א' דראש-חודש אדר תשמ"ח ('בהיכל רבינו' עמ' 21) כי "מעטים האנשים שהכירו אותה. היא הייתה בעלת סוד. מכל-מקום ישנם אחדים שהיו בידידות עמה" (וציין כמה שמות).

בראשית דבריו פתח הרבי והודה לו ("ישר-כוח גדול") על המאמרים שפרסם על הרבנית, וציין: "התפעלתי - למרות שאין המדובר במאורע משמח - שכבר בו-ביום ההלוויה הצלחת להכניס בעיתון תמונות, כתבות, מודעות עם כל הפרטים, ובוודאי תהיה פעולה נמשכת, וכל המרבה הרי זה משובח".

הרבי התבטא: "ברצוני להביע את תודתי גם בשם הרבנית על המאמרים וכו'".

והוסיף:

הבעת התודה לא רק בדיבור, אלא ברצוני להשתתף בהוצאות בפועל". בתוך כך הוציא ממגירתו 470 דולר, שהיו קשורים יחד, ועוד דולר אחד, ואמר: "המספר 470 הוא הגימטרייה של השם 'חיה מושקא'. לשמו של אדם ישנה שייכות מיוחדת עם האדם כפי שמבאר אדמו"ר הזקן, ומבואר בכמה מקומות בחסידות שהשם מהווה צינור לחיותו של האדם. אביה של הנפטרת, הרבי נשיא דורנו אמר, שיש לתת תמיד בהוספה - לכן הנני מעניק לך בנוסף למספר הגימטרייה, גם הוספה. בוודאי תכניס [=תנצל] זאת לעיתון, אם לא את הסכום כולו, על-כל-פנים חלק ממנו. השאר, ביכולתך להחזיק אצלך, או לחלק לעוזרים בעיתון. הכסף הוא מ"קרן חמש" שנתייסד על שם הנפטרת, והוא [=ניתן] הן על העבר, וגם על להבא.

תשלומים וסילוק חובות

"גברת שניאורסון מרחוב פרזידנט" - כך נהגה הרבנית להציג את עצמה בטלפון (ולפעמים ללא תוספת שם הרחוב).

כשבעל המכולת שבו היתה הרבנית מזמינה מוצרים, ר' דוב בער שיחי' כהן, השתמט מקבלת כסף, מסרה הרבנית על-ידי המשב"ק ר' שלום-דובער שיחי' גאנזבורג: "אצלנו זה לא נהוג; על כל דבר שקונים יש לשלם".

באחד מימי ראשון בשבוע בחודש טבת או שבט תשמ"ח - בחודשיה האחרונים של הרבנית בעלמא דין - התקשרה הרבנית לחנות, אף שלא עשתה כן כבר שנים רבות לפני כן (באותן שנים, משנת תשמ"ג בערך, נערכו כל ההזמנות ע"י הרשד"ב גאנזבורג). הרבנית הודתה לבעל המכולת על השירות שקיבלה במשך עשרות שנים ופירטה מקרים מיוחדים - כגון אותן פעמים רבות, לדבריה, שבהן ביקשה דברים מזעריים, ואף זה הובא לביתה במהירות האפשרית, ושוב חזרה וביקשה להודות לכל העובדים והשליחים, ולבסוף התעניינה לדעת אם עדיין נותרו חובות שיש לסלקם מיד.

בערב-שבת-קודש לאחר כ"ב שבט ביקש הרבי מהמשמש בקודש לסלק עוד באותו יום במהירות האפשרית את כל החובות בכל החנויות (אם יש כאלה) ולמהר לדווח לו עם ביצוע הדבר.       

"סימן לחיות אמיתית"

בל' בשבט תשמ"ח שיגר הרבי מכתב בשפה האנגלית, ובו הוא מודה לפלוני על תנחומיו לאחר פטירת הרבנית ע"ה. מכתב זה הוא יוצא מהכלל, שכן על כל שאר מכתבי התנחומים השיב הרבי במענה כללי, בשיחה שנשא לאחר סיום ה'שבעה' (נדפסה בספר 'תורת-מנחם מנחם-ציון', כרך א, עמ' 276 ואילך). המכתב פורסם בתרגום (שם עמ' 311) ולהלן חלקו:

ב"ה, ל' שבט, ה'תשמ"ח

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

ת"ח מקרב לב על הבעת ההשתתפות בצער והתנחומים.

אנו אכן מתנחמים ברעיון ובמחשבה התמידיים שהנפטרת החשובה הורישה לנו את מעשיה הטובים שמילאו את כל ימיה. מעשים אלה ממשיכים להתקיים וממשיכים להתפתח - והרי צמיחה והתפתחות הם סימן לחיות אמיתית. נשמתה הנצחית - המשתקפת בפעולה הנמשכת של המוסדות - תמשיך להיות מקור השראה לכל אלה שחייהם הושפעו מאורת חייה...

"הכל ממש יהיה לאגודת-חב"ד"

ביום הפטירה - כ"ב שבט תשמ"ח - לאחר ההלוויה, ביקש הרבי שעוד בימי ה'שבעה' יעבור כל רכושה של הרבנית לרשות אגודת-חסידי-חב"ד, והדבר יהיה גם מאושר כחוק על-ידי עורך-דין ובבית המשפט. הדבר נגע מאוד לרבי וכעבור מספר ימים הוציא הרבי הוראה בכתב בנדון - כך סיפר המזכיר הרה"ח הרב חיים-יהודה שיחי' קרינסקי (בראיון ל'כפר חב"ד', כ"ב שבט תשנ"ו).

בספר 'נלכה באורחותיו' עמ' 232 פורסם צילום מגוף כתב-יד-קודש של הרבי ובו מביע רצונו הקדוש:

האומנם החוק שהבעל יורש הכל (כשאין יוצאי-חלצים)? באם יש - אפשר כמדומני להגביל למינימום - 1$ אף שכדאית השתדלות גדולה ביותר שהכל ממש יהיה לאגודת-חב"ד.

האפשר לזרז שהכל יגמר בתוך שלושים?

"השתתפות ממנה וממני"

יום א', כ"ד באדר תשמ"ח. ('יומן שנת הקהל תשמ"ח' עמ' 192, 194):

"במהלך חלוקת השטרות לצדקה עוברים לפני הרבי הרה"ח הרב אברהם שמטוב ועמו הנדיב מר פרלמן ועוד נדיבים שהתגייסו להקמת 'קמפוס חיה מושקא' על-שם הרבנית וזוכים לקבל חופניים מברכותיו הקדושות. באותו יום בצהריים התקיים האירוע (הנחת אבן הפינה ל'קמפוס חיה מושקא') שנמשך מספר שעות. בסיום, כשהקהל החל להתפזר נראית לפתע המכונית של הרבי ברחוב ברוקלין. הרב אברהם שמטוב ומר פרלמן ממהרים להתקרב, ואז הרבי מוסר 470 דולר (כמניין "חיה מושקא") ואומר את הדברים הבאים (בתרגום מאידיש):

אני  נוסע אל הציון של כ"ק מו"ח אדמו"ר ואהיה גם אצלה. היום בלילה הוא יום הולדתה, וזה (470 הדולרים) השתתפות ממנה וממני. יהי רצון שנשמע בשורות טובות... 


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)