חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:34 זריחה: 6:31 י"ז בתשרי התשפ"ב, 23/9/21
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הכנה לגילוי הגדול
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1776 - כל המדורים ברצף
הכרעה בשאלות ערכיות
יש חדש
קודם דרש ואחר-כך פשט?
שליחות משה
לא אמר 'לשם ייחוד'
הבשורה הסופית
מפגש בקרון הדואר
הכנה לגילוי הגדול
האימונולוג עושה לנו סדר
תפילה קודם הזריחה

למה בני-אדם נדרשים לעבור תקופות של צער וסבל? למה יש מצבים של ירידה, עם כל הנלווה אליה? ההסבר הנפוץ הוא שזו ירידה לצורך עלייה, וכגודל הירידה – כן תגדל העלייה. לפעמים נאמר: "לפום צערא – אגרא". כלומר, כגודל הצער, גודל השכר. אבל יש מצבים של סבל וירידה גדולים כל-כך עד שקשה לראות איזו עלייה מצדיקה ירידה גדולה כל-כך.

את הזעקה הזאת זעק משה רבנו אל הקב"ה, כאשר אחרי בואו אל פרעה הוחמרו גזירות השעבוד ביתר שאת. משה זעק (שמות ה,כב): "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה!". על כך באה תשובת הקב"ה בתחילת פרשת וארא: "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם, אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵ-ל שַׁ-דָּי, וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם... וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'".

האבות לא זכו

בפשטות נראה שבפסוקים האלה הקב"ה מרגיע את משה רבנו שעכשיו הגיע המועד לקיים את הבטחתו לאבות. אך עדיין לא מובן עניינה של ההקדמה, הממעטת לכאורה בערכה של ההבטחה לאבות ("ושמי ה' לא נודעתי להם").

מסביר הרבי מליובאוויטש (לקוטי שיחות כרך לא, עמ' 23) כי דבריו אלה של הקב"ה הם תשובה לשאלת משה, מדוע בני ישראל צריכים לסבול כל-כך בגלות מצרים. הקב"ה, בתשובתו, אינו מסתפק בעצם ההודעה על הגאולה הקרובה, אלא מסביר את סיבת הצרות הנוראות של הגלות.

זה מה שהוא אומר למשה: "וארא אל אברהם וגו'" – אמנם התגליתי אל האבות, והם זכו לגילוי שכינתי, אבל זה היה רק ב"א-ל ש-די" - התגלות מוגבלת ומצומצמת. ידוע ששם 'ש-די' הוא ממשמעות "שאמרתי לעולמי דיי" (חגיגה יב,א. הובא בתורה אור פרשת וארא נו,ג); כלומר, הגבלה וצמצום של האור האלוקי. זה הגילוי שזכו לו האבות, גילוי מוגבל ומצומצם, ואילו "שמי הוי'ה לא נודעתי להם" – הם לא זכו להתגלות הבלתי-מוגבלת שמתבטאת בשם הוי'ה.

ואולם עתה בני ישראל עומדים לזכות לגילוי הגדול של שם הוי'ה – "וידעתם כי אני הוי'ה", ולכן יש צורך לעבור את קשיי הגלות. כדי לזכות להתגלות עצומה כל-כך, שאפילו האבות לא זכו לה, עליהם לעבור את ההכנה המיוחדת של הגלות.

גלות מצרים הייתה שלב מקדים למתן התורה על הר סיני, כפי שאמר הקב"ה למשה (שמות ג,יב,  וברש"י שם): "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלוקים על ההר הזה". כל תכליתה של הגלות הייתה לאפשר את ההתגלות הגדולה בהר סיני. לכן כדאי היה לסבול את סבל הגלות, ובלבד לזכות להתגלות של הקב"ה בכבודו ובעצמו – "וידעתם כי אני הוי'ה".

שם הוי'ה  מוגדר (בלשון רש"י, שמות ו,ג) המידה ה'אמיתית' של הקב"ה. אמת במהותה אינה משתנית. על כן דברים שנובעים מהתגלות שם הוי'ה הם נצחיים ובלתי-משתנים, כפי שנאמר (מלאכי ג,ו): "אֲנִי הוי'ה לֹא שָׁנִיתִי".

המבחן האמיתי

גם בעבודתו האישית של כל אדם וב'יציאת מצרים' הפרטית שלו עליו לחתור למידה האמיתית – לדברים קבועים ובלתי-משתנים. המבחן האמיתי הוא, אם יש בו קביעות שלמעלה משינויים, שאז זו הוכחה שהגיע לדרגה אמיתית בעבודת ה'.

כזאת היא גם הגאולה העתידה. עניינה אינו מצטמצם לגאולה גשמית או רוחנית (גאולה מיצר הרע), אלא היא נועדה לגילוי שם הוי'ה. הדבר נרמז בדברי הרמב"ם בסוף ספרו, כשהוא מתאר את ימות המשיח: "לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את הוי'ה בלבד... שנאמר כי מלאה הארץ דעה את הוי'ה כמים לים מכסים".


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)