חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:14 זריחה: 6:35 ט' בשבט התשפ"ג, 31/1/23
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מפגש בקרון הדואר
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1776 - כל המדורים ברצף
הכרעה בשאלות ערכיות
יש חדש
קודם דרש ואחר-כך פשט?
שליחות משה
לא אמר 'לשם ייחוד'
הבשורה הסופית
מפגש בקרון הדואר
הכנה לגילוי הגדול
האימונולוג עושה לנו סדר
תפילה קודם הזריחה

מְכל האלכוהול הענקי, שגובהו שלושה מטרים, הצית את דמיונו של האיכר. הפיתוי שעמד מול עיניו שיבש את דעתו, כשהחליט לטפס עליו ולגנוב מתוכו יין שרף.

האיכר לקח סולם גבוה והשעין אותו על המְכל, טיפס למעלה, אך מעד ונפל לתוך האלכוהול וטבע בתוכו.

המשטרה פתחה בחקירה, והחליטה להטיל את האשמה על בעל האחוזה היהודי, נגלר שמו, שמשרפות היין-שרף היו בבעלותו. המשטרה הפתיעה בזריזותה, והגישה במהירות תביעה פלילית נגד נגלר בבית המשפט המחוזי בעיר טרנופול (באוקראינה).

כתב האישום הגיע לביתו של נגלר, בעיירה מלניצה, ביום שישי, ובו נכתב שהוא מואשם במותו של הגנב, ושמשפטו יתקיים ביום שלישי הקרוב.

ההודעה השביתה את מנוחת השבת של האיש. הוא ניסה לעודד את רוחו, אך החשש מהעונש הכבד שבוודאי יושת עליו הדיד את שנתו ונפשו לא ידעה מרגוע.

במוצאי שבת רתם זוג סוסים לכרכרה ונסע לצ'ורטקוב, אל רבו, רבי דוד-משה פרידמן, אבי שושלת חסידות צ'ורטקוב (ענף בחסידות רוז'ין), לבקש ממנו ברכה להיחלץ מהצרה שאליה נקלע. תכניתו הייתה להמשיך משם לטרנופול, לפגוש עורך דין שייצג אותו במשפט.

הוא הגיע לצ'ורטקוב בבוקר, ואף-על-פי שמנהגו של הרבי היה לקבל חסידים בשעות הערב בלבד, הצליח להתקבל אצלו מייד, וסיפר על הצרה שנפלה עליו.

הרבי שמע את סיפורו, עודד את רוחו, איחל לו הצלחה במשפט והורה לו שלא ימשיך בנסיעה בכרכרה שבה בא לצ'ורטקוב, אלא ישלח אותה בחזרה לביתו. "לטרנופול סע בקרון הדואר שיוצא מחר בבוקר", הורה הרבי.

נגלר נבהל. הוא ניסה להסביר שהדבר אינו אפשרי, שכן קרון הדואר יוצא ביום שני בבוקר, ובדרכו הוא עושה כמה עצירות שבהן הסוסים מוחלפים, דבר הגוזל זמן רב. הוא יגיע לטרנופול רק בשעות הערב של יום שני, בשעה שמשרדי עורכי הדין סגורים. גם אם ימצא עורך דין שיהיה מוכן לקבל אותו – לא יהיה לו זמן לעיין כראוי במסמכים ולהכין את קו ההגנה במשפט שמתחיל ביום שלישי בבוקר.

הרבי שמע את דבריו, אך נותר איתן בדעתו שעליו לנסוע בקרון הדואר.

נגלר קיבל את דברי הרבי בהכנעה. הוא שילח את הכרכרה שלו בחזרה לביתו, והלך למלון מקומי, לעשות בו את הלילה. המתח הרב לא הניח לו לעצום עין, וכשהפציע הבוקר עלה לקרון הדואר, שבו הייתה עוד נוסעת.

אנחותיו הבלתי-פוסקות של נגלר עוררו את תשומת ליבה של האישה. היא שאלה אותו לפשר אנחותיו. "גם לי החיים לא האירו פנים", ניסתה לדובבו. "יש לי בן יחיד חולה מאוד. הרופאים נואשו מהסיכוי להציל את חייו. שמעתי שיש צדיק בצ'ורטקוב, שרק הוא יכול לעזור לי ולהציל את חיי בני. אמנם אני נוצרייה אדוקה, אך נסעתי מטרנופול לרבי וביקשתי את ברכתו. הוא העניק לי את הברכה ואף נתן לי קמעות".

לתדהמתו של נגלר הוציאה האישה מתיקה את הקמעות שנתן לה הצדיק, ואמרה: "אני מאמינה בדברי הרבי. אני בטוחה לגמרי שבני יבריא ממחלתו".

אמונתה המוחלטת של האישה הנוצרייה ברבו, והנשיקות שהעתירה על הקמעות שנתן לה, עודדו את נגלר לספר לה את אשר אירע במשרפה שלו ואת פסק הדין החמור הצפוי לו.

כשסיים את דבריו אמרה לו האישה שבעלה משמש שופט בבית המשפט המחוזי בטרנופול. "אולי יוכל בעלי לעשות משהו למענך", הציעה.

דברי האישה הפיחו תקווה חדשה בליבו של נגלר. הוא חדל להתאנח והחל לחשוב כיצד יוכל לבוא בדברים עם אדם נכבד כל-כך, שופט מחוזי רם מעלה.

לבסוף העלתה האישה רעיון: היא נושאת עימה שתי מזוודות. אחת תיקח בעצמה, ואת השנייה יביא נגלר לביתה, והיא תעשה הכרה בינו לבין בעלה.

בשעה שמונה בערב הגיעו לטרנופול. האישה מסרה לנגלר את כתובת ביתה, והיא יצאה ראשונה. כעבור רבע שעה הגיע נגלר לבית האישה ובידו המזוודה.

הדלת נפתחה בידי השופט בכבודו ובעצמו. כדרכם של משכילים ומכובדים, קיבל השופט את נגלר בכבוד גדול, והזמין אותו להיכנס לחדר האורחים.

כשהתיישבו לשוחח סיפרה האישה לבעלה על צרתו של נגלר, ועל הזימון שקיבל להתייצב מחר בבית המשפט המחוזי.

השופט שאל לשמו, וכששמע את השם 'נגלר' אמר מייד שהתיק הועבר אליו והוא יישב בדין. הוא פנה אל נגלר ואמר לו: "יכול אתה להיות רגוע ולישון בלילה בשקט".

נגלר נפרד מהם בדברי תודה ורץ למצוא עורך דין שיקבל עליו את ההגנה במשפט.

ביום שלישי בבוקר, עוד לפני השעה המיועדת, הופיעו נגלר ועורך דינו בבית המשפט. בשעה תשע בדיוק החל המשפט. השופט הגיב בקוצר רוח על טענות התביעה והצביע על כשלים בכתב האישום. כעבור זמן קצר הוציא את פסק דינו שמזכה את נגלר מכל אשמה.

(על-פי ספר 'צ'ורטקוב'. מאת הד"ר יגנדורף מבת-ים, נין בעל המעשה, ששמע אותו בילדותו מפי סבו, אברהם יגנדורף)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)