רש"י מציין כמה וכמה פעמים שפירושו נועד להסביר את 'פשוטו של מקרא'. רק במקרים שבהם הפירוש הפשוט אינו מסביר את הפסוק כראוי הוא מביא מדרש, שכשמו כן הוא – דְרָש ולא בהכרח פשט.
אבל בפרשתנו יש שני פסוקים שבהם רש"י מקדים את המדרש לפשוטו של מקרא. על הפסוק "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם" רש"י מביא את פירוש המדרש: "צִוָם עליהם להנהיגם בנחת ולסבול אותם, ואל פרעה... צִוָם עליו לחלוק לו כבוד בדבריהם". ואז רש"י אומר "זהו מדרשו, ופשוטו – צִוָם על דבר ישראל ועל שליחותו אל פרעה".
העניין הכללי קודם
גם בהמשך הפרשה, במכת צפרדע, רש"י מצטט את מילות הפסוק "וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ" ומפרש: "צפרדע אחת הייתה, והיו מכין אותה והיא מתזת נחילים-נחילים. זהו מדרשו. ופשוטו יש לומר – שֵרוּץ הצפרדעים קורא לשון יחידות. וכן 'וַתְּהִי הַכִּנָּם', הרחישה". גם כאן מתבקשת אותה שאלה – מדוע המדרש קודם לפשט?
התשובה היא שבשני הפסוקים האלה יש דברים הדורשים הסבר על כללות הדבר, ויש דברים שבהם נדרש הסבר נקודתי. רש"י הקדים את פירוש המדרש מפני שהוא מסביר את העניין הכללי.
השליחות הכללית
הפסוק הראשון נאמר בהקשר השליחות הכללית של משה אל בני ישראל ואל פרעה, וכבר נאמר קודם לכן "בֹּא דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וִישַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ", וגם בפרשה הקודמת נאמר "לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם". לכן נדרש הסבר כללי על מה שנאמר כאן "וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם".
את זאת מסבירים דברי המדרש – "צִוָם עליהם להנהיגם בנחת ולסבול אותם, ואל פרעה... צִוָם עליו לחלוק לו כבוד בדבריהם". לאחר שכללות העניין הוסברה בא רש"י ומסביר את הפשט, שהכוונה ב"אל בני ישראל ואל פרעה" היא "על דבר ישראל ועל שליחותו של פרעה".
שינוי התודעה
גם במכת צפרדע העניין הכללי הוא לגרום לפרעה להכיר בכוחו של הקב"ה ובשליטתו על המציאות. לשם כך נדרש שיהיה במכה דבר שאין ביכולת החרטומים לעשותו. זאת מסבירים דברי המדרש שהייתה צפרדע אחת והיא השריצה נחילים-נחילים – דבר שלא היה בכוח החרטומים לעשות.
לאחר שדברי המדרש מבהירים את עניינה הכללי של מכת צפרדע – שינוי תודעתו של פרעה – בא הפירוש על דרך הפשט, להסביר שהשימוש בלשון יחיד – צפרדע – הוא נפוץ לתיאור המין הכללי של הצפרדעים. לכן בשני הפסוקים האלה מקדים רש"י את המדרש לפירוש הפשוט.
(תורת מנחם תשמ"ז, כרך ב, עמ' 333) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
