שאלה: בקריאת שם לבן או לבת, האם ההורים חייבים להיענות לבקשה מצד הוריהם לתת שם מסוים?
תשובה: בכתבי האריז"ל נאמר: "כאשר נולד האדם וקוראים לו אביו ואימו שם... הקב"ה משים בפיו [של ההורה, את] השם ההוא המוכרח אל הנשמה ההיא". לכן נהגו אדמו"רי חב"ד שלא להתערב בשאלה זו (בדרך כלל, אפילו לאחר בקשת ההורים שימליצו על שם). על ההורים להסכים ביניהם על השם, ואם יש ביניהם חילוקי דעות – יפעלו על-פי הוראת רב הקהילה.
לדעת אדמו"ר הזקן אין מצוות כיבוד הורים מחייבת לקיים ציווי של האב או האם בעניין שאינו נחוץ לאב ולאם עצמם. לכן אי-אפשר לחייב את הורי הילד להיענות לבקשתם בנדון, אבל אם נענו – קיימו בזה כיבוד הורים.
כשקוראים שם אחרי אדם, וכל שכן אחרי צדיק, יש להשתדל לתת את שמו המלא (אין הכרח לקרוא לו תמיד בשם המלא או שיחתום כך תמיד. השימוש בשם המלא נוגע לעלייה לתורה, לברכה ולתפילה עליו, וכן לכתיבת שטרות). עם זה, כשאי-אפשר לקרוא בשם המלא (כגון בקהילות הנוהגות שלא לקרוא על שם אדם בחייו, ואם לאבא או לסבא קוראים 'יוסף' לא נהוג לתת לבן את השם 'יוסף יצחק'), אפשר לקרוא בחלק מהשם. כמו-כן אפשר לתת שם המצרף כמה שמות, על שם כמה אנשים. זאת אף שבעניינים מסוימים זה כבר שם אחר.
אדמו"רי חב"ד לא רצו, בדרך כלל, שיצרפו לשמות האדמו"רים שם נוסף (או שיכוונו בשם מסוים לאדמו"ר וגם לאדם אחר).
מקורות: ספר הגלגולים, הקדמה כג. אגרות קדש אדה"ז (ברוקלין תשע"ב) סי' מו. שו"ת צמח צדק אהע"ז סוף ח"א, ופסקי דינים דף ריג. שלחן מנחם ח"ה סי' קיח, ובהערות. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 16:36
זריחה: 6:28
