חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:35 זריחה: 6:30 י"ז בתשרי התשפ"ב, 23/9/21
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

השנים הטובות ביותר – במצרים
שלחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1774 - כל המדורים ברצף
חיים של אמת; לא זיקוקים
יש חדש
השנים הטובות ביותר – במצרים
יששכר
עקימת האף
להמית את האנוכיות
גורל מחוכם
הכוח שמעל לגלות
למי העולם נותן כסף?
בשורות טובות

על הפסוק "וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה" אומר בעל הטורים ששנותיו הטובות ביותר של יעקב היו במצרים. הדבר מעורר תמיהה – איך ייתכן שבמצרים דווקא, 'ערוות הארץ', זכה יעקב לשנים הטובות ביותר ולא בהיותו בארץ ישראל?

את השאלה הזאת שאל הצמח-צדק בהיותו ילד את סבו, רבי שניאור-זלמן מלאדי. תשובתו הייתה, שעל-ידי שיעקב שלח קודם ירידתו למצרים את יהודה "לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה", וכדברי המדרש, שהכוונה בזה היא "להתקין לו בית תלמוד... ושיהיו השבטים הוגים בתורה" – הרי על-ידי התורה מתקרבים לקב"ה, ואז גם במצרים נעשה 'ויחי'.

קיטון למלך

מהותה של התורה תובן על-פי המשל של המדרש (שמות רבה, תרומה), על מלך שהייתה לו בת יחידה, ובא מלך אחד ונשאה לאישה ולקחה לארצו. ביקשו אביה: "זו טובה עשה לי, שכל מקום שאתה הולך – קיטון אחד עשה לי שאדור אצלכם".

בנמשל, ה'קיטון' שבו המלך, הקב"ה, מתגורר, הוא התורה. וכשם שאין כל הבדל אם המלך הוא בהיכלו או בקיטון מרוחק, שהרי המלך עצמו נמצא שם, כך התורה אינה מושפעת מהמקום שבו היא נלמדת. בכל מקום שיהודים לומדים תורה – הקב"ה 'מתגורר' עימם, ויש להם הכוח האין-סופי שלו.

אין מגבלות

על כך נאמר (תהילים קיג,ה-ו): "המגביהי לשבת, המשפילי לראות בשמים ובארץ": בעבור הקב"ה, השמיים והארץ, הגשמיות והרוחניות – שווים לגמרי. הוא נמצא בכל עוצמתו למטה כשם שהוא נמצא למעלה (ההבדל הוא רק במידת הגילוי של אורו האין-סופי). לכן גם במצרים, ערוות הארץ, יכולים להיות קשורים עם הקב"ה על-ידי התורה.

כל זה מסביר איך אפשר גם במצרים להיות קשורים עם הקב"ה, אבל מדוע שם דווקא היו שנותיו הטובות ביותר של יעקב?

יתרון האור

על כך נאמר "יתרון האור מן החושך" – על-ידי החושך דווקא מגיעים ל"יתרון האור". כשעוסקים בתורה במצרים, ערוות הארץ, מתגלה הכוח האלוקי הבלתי-מוגבל, שלגביו אין שום מגבלות, עד שגם החושך עצמו נעשה מואר ונהפך לאור. האור הזה אינו בא לידי גילוי במקום רגיל, אלא משיגים אותו רק במקום חשוך ואפל, כשהופכים אותו לאור.

אמנם סדר עבודת האדם היא "סור מרע" – לא להימצא במקום החושך, כהוראת חז"ל (שבת לב,א) "אל יעמוד אדם במקום סכנה", וכפי שמתפללים בכל יום "אל תביאנו לידי ניסיון"; אבל אם האדם כבר נקלע לתוך מציאות של חושך, ואינו יכול לברוח משם, עבודתו צריכה להיות בהשגת "יתרון האור מן החושך", להאיר את החושך, ועד ששם דווקא יהיה מבחר שנותיו.

(תורת מנחם, כרך סז, עמ' 35. לקוטי שיחות, כרך י, עמ' 161)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)