שאלה: האם גר-צדק יכול לומר קדיש על הוריו שלא התגיירו ומתו?
תשובה: אמנם על-פי ההלכה הגר אינו מתייחס לאביו, כי "גר שנתגייר כקטן שנולד", אבל מכיוון שאביו הביאו לחיי העולם הזה, ועל-ידי זה זכה הבן להיכנס תחת כנפי השכינה – ראוי שיתפלל בעדו להצילו מדין שמיים ולהכניסו לחיי העולם הבא.
כתב רבי יהודה החסיד ב'ספר חסידים': "וגר המבקש על אביו ועל אימו, לא יועיל להקל מדינם", מכיוון שאין ביניהם יחס של בן-הורים; אבל בתחילת סימן זה כתב ש"גוי שעשה טובות ליהודי, יכולים לבקש מהקב"ה ולהתפלל עבורו שיקל בדינו". הכוונה שהתפילה אינה מועילה כתפילת בן, ש"ברא מזכי אבא" (כי רבים מן המעשים הטובים של הבן באים בזכות החינוך של אביו), אלא בענייננו הוא כתפילת אדם זר שמחזיר לו טובה. ויש מקום לומר שמקיים בזה מה שחייבו חז"ל להיזהר גם בכבודו של אביו הגוי.
אם אינו רוצה לומר קדיש, ביכולתו ללמוד תורה ולומר תהילים ולתת צדקה לזכותם.
שאלה: האם בן מאומץ אומר קדיש על הוריו המאמצים?
תשובה: מותר לאדם לומר קדיש גם על מי שאינו קרובו כלל. ומכיוון שההורים המאמצים גידלו וחינכו אותו, מצווה גדולה הוא עושה באומרו את הקדיש לעילוי נשמתם.
אלא שבן מאומץ (וכן מי שאומר קדיש תמורת תשלום וכדומה) אין לו זכות לדחות אבלים ממש (מלהתפלל כש"ץ או מעלייה לתורה לזכות הנפטר).
מקורות: סנהדרין קד,א. ספר חסידים סי' תשצ, ומקור חסד שם (וראה בקונטרס 'חסדי עולם' שם עמ' תקצא, וש"נ). שו"ת זקן אהרן (וואלקין) ח"ב סי' פז. שו"ת יחוה דעת ח"ו סי' ס. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
