חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:43 זריחה: 5:51 כ' בתמוז התשע"ט, 23/7/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

להתמסר לתורה
דרכי החסידות

מדורים נוספים
שיחת השבוע 943 - כל המדורים ברצף
להיות אדם טוב ויהודי טוב
בציפייה לגאולה
ספרים
לא די להאמין, חובה לדעת
שבת-קודש
שאלה ותשובה
רופא מבורך
להתמסר לתורה
לא מוותרים על הרכוש היהודי
מי אומר קדיש 'תתקבל'?

בתורה מצויות סוגיות שאין להן שום משמעות מעשית. בתלמוד מצויים גם דיונים סבוכים בשאלות שלא היו ולא יהיו לעולם. מדוע אנו עוסקים בעניינים האלה? יש משיבים, שלימוד זה הוא כדי 'לחדד את השכל', אולם תורת החסידות אינה מסתפקת, כמובן, בהסבר כזה, והיא נותנת הסבר מעמיק לאין שיעור.

הפרק החמישי בספר התניא מעניק הבנה מופלאה במהותה של התורה, ובתוך כך משיב רבנו הזקן על השאלה הנ"ל. אפשר לומר, שאין עוד ספר שנותן משמעות עמוקה כל-כך ללימוד התורה, כמו פרק ה בתניא. שם מבואר, שהתורה היא "חכמתו ורצונו של הקב"ה", וכאשר האדם לומד את התורה, הוא מתאחד התאחדות נפלאה עם הקב"ה עצמו, "להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופינה".

נוגע בנפש

כך הוא משיב על השאלה לשם-מה לומדים דברים שאין להם משמעות מעשית: "אף אם לא היה ולא יהיה הדבר הזה לעולם, לבוא למשפט על טענות ותביעות אלו, מכל-מקום, מאחר שכך עלה ברצונו וחכמתו של הקב"ה, שאם יטעון זה כך וזה כך, יהיה הפסק כך - הרי כשהאדם יודע ומשיג בשכלו פסק זה, כהלכה הערוכה במשנה או גמרא או פוסקים, הרי זה משיג ותופס ומקיף בשכלו רצונו וחכמתו של הקב"ה, דלית מחשבה תפיסא ביה".

כ"ק אדמו"ר הריי"צ מונה שלוש סיבות למה צריכים ללמוד תורה: "צריכים ללמוד תורה - כדי לדעת את דיני התורה במעשה, בפועל ממש. צריכים ללמוד תורה - כדי לקיים את התכלית של ירידת הנשמה למטה. צריכים ללמוד תורה - כדי לחזק את הנפש האלוקית, שהתורה היא מזונה" (איגרות-קודש שלו כרך ה, עמ' רעז).

ועוד הוא אומר: "מי שקובע עיתים לתורה - הוא איש אחר לגמרי ממי שאינו לומד" (שם כרך א, עמ' שפה). ולחלופין, "מי שאינו לומד תורה בכל יום, נהיה גס ובור ומזיק לכלל ישראל" (ליקוטי-דיבורים חלק א, עמ' סז).

תורת החסידות מדגישה את נחיצותה של קביעות עיתים לתורה: "לימוד התורה בכל יום ויום נוגע בנפש ממש, בנפש הלומד ובנפשות בני-ביתו. הלימוד יוצר בבית אוויר של תורה ויראת-שמים" (איגרות-קודש שם).

התחבולות לא יועילו

"כבודו של הבעל ואב הבית אינו נובע רק מן העובדה שהוא המפרנס ומספק את כל הצרכים, אלא מצד העניין הרוחני. הבית צריך לדעת ולחוש, כי הבעל והאב לומד ו'מונח' בתורה וביראת-שמים. ואז יש לו חן אחר לגמרי בעיני בני-ביתו והוא זוכה לשלום-בית אמיתי" (ליקוטי-דיבורים כרך א, עמ' י).

יש טוענים שאינם יכולים לקבוע עיתים לתורה בגלל טרדות הפרנסה. טענה זו מגדיר אדמו"ר הריי"צ במילה אחת - טיפשות: "מזונותיו של אדם קצובים לו מראש-השנה, ומה שלא יעשה האדם, בכל התחבולות שבעולם, לא ירוויח פרוטה אחת יותר ממה שנקבע לו בראש-השנה. להחליף את שעות הלימוד בטחינת מים - טיפשות היא, טיפשות פשוטה" (איגרות-קודש כרך ח, עמ' קז).

להפך, דווקא "לימוד-תורה ברבים הוא כלי לפרנסה טובה - בגשמיות וברוחניות" (איגרות-קודש כרך ג, עמ' סו). ועוד: "שיעורי תורה ברבים, בבית-הכנסת, הם פנסי אור ומקור הצלחה בגשמיות וברוחניות, ללומדים עצמם ולבני-ביתם" (איגרות-קודש כרך י, עמ' שכט).

הרבי מבטיח: "מי שימסור עצמו לעורר על קביעת עיתים לתורה ברבים - התורה הקדושה לא תישאר חייבת לו. היא תביא לביתו שפע ברכה והצלחה, בגשמיות וברוחניות" (ליקוטי-דיבורים חלק א, עמ' 120). ועוד: "כאשר יהודי מגיע בערב לביתו, כשהוא עייף ויגע מעבודת יומו - שרוף מן השמש או קפוא מן הקור - ושומר על שיעורו, אזי התורה הקדושה בעצמה מעוררת רחמים עליו ועל בני-ביתו" (שם עמ' 126).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)