חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:47 זריחה: 5:47 י' בתמוז התשפ"ד, 16/7/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ישועה על כורחו
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1768 - כל המדורים ברצף
מי עשה את העסקה הטובה
יש חדש
הכוח לחפור ולגלות מים
יעקב ועשיו
התורה מאירה
טענה לקב"ה
ישועה על כורחו
הגויים יבואו ללמוד
צלילי התשובה של בונה הגיטרות
תרומות שנשכחו

"אלה בדותות ואמונות תפלות!", הזדעק האיש ונפנף בידו בתנועת ביטול. הוא ינק ממקטרת יוקרתית שהחזיק בין אצבעותיו והפריח ענן עשן לחלל החדר.

האיש היה גביר שהתגורר בעיר ניז'ין שבאוקראינה. את דברי הלעג שלו כיוון אל הבאים ל'אוהל' הצדיק רבי דובער שניאורי, אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. הללו זרמו לציון מכל האזור ואף ממרחקים. בעוברם תחת מרפסת אחוזתו ההדורה לא יכול היה לכלוא את הבוז שרחש להם. "אין בזה ממש", חזר והתריס, "התפילות בקברים הן הבלים".

האיש עשה הון רב בעסקיו, ועושרו הקנה לו גאווה ושחצנות, שהתבטאה בין השאר בזלזול המופגן באמונת צדיקים.

יום אחד חייו של העשיר התרסקו לרסיסים. בתו היחידה, בת העשר, חלתה מאוד. עושרו המופלג התגלה כמשענת קנה רצוץ: הוא הזמין אליו את טובי הרופאים, פיזר ממון רב, אך הרופאים הרימו ידיים באין אונים. לא נמצא בידם מזור לחולָה.

ההורים האומללים לא ידעו את נפשם. יום ולילה ישבו ליד מיטתה של בתם וכאבו את מצבה המידרדר והולך. אמרה האישה לבעלה: "אולי תחדל מעיקשותך ותלך להתפלל ב'ציון' של הרבי?! הלוא המקום נמצא במרחק קצר מביתנו".

"לא ולא!", השיב האיש בתקיפות, "אינני מאמין בזה, ולא אשנה את דעותיי בגלל מחלת בתנו!".

האישה הליטה את פניה בידיה ומיררה בבכי. היא ניסתה להתחנן אל בעלה, אבל ליבו היה אטום. יהירותו לא הניחה לו להיענות לבקשה. כשהאישה הוסיפה להפציר ולדבר על ליבו, היסה אותה בגסות: "חדלי מלדבר שטויות. לא אלך לשום קבר לבקש בקשות".

האישה בלעה את דמעותיה ורעיון נצנץ במוחה. אם בעלה מסרב ללכת ל'ציון' הצדיק ולהתפלל לרפואת בתם, תעשה זאת בלעדיו. ליד ביתם התגורר מלמד חסידי, והיא ניגשה אליו ובידה שמונה-עשר מטבעות של רובל. היא ביקשה ממנו ללכת ל'ציון', לחלק שם את הכסף לנזקקים ולקנות שמן בעבור הנרות הדולקים ב'ציון'.

"אנא עשה את בקשתי", התחננה האישה, "וה' יעזור שתהיה השליח להביא את רפואת בתי". המלמד ניאות לבצע את המשימה.

האישה הורתה לגריגורי, העגלון הגוי שלהם, להסיע את המלמד אל ה'ציון'. האיש חילק את הכסף כפי שנתבקש, והעתיר בתפילות נרגשות למען רפואת הילדה. צערה של האם נגע לליבו, והוא נשא תחינה כשעיניו זולגות דמעות. וכך אמר: "רבנו הקדוש! אנא יעתיר רחמים למען רפואת הילדה, ובכך יתגדל ויתקדש שם השם, כדי שלא ילגלג עוד הלץ ממקום מנוחת הרבי".

באותה שעה ממש, בבית הגביר, נשמעו קריאות תדהמה ושמחה. "היא פקחה את עיניה! היא התעוררה!". האב והאם הנרגשים הביטו בבתם מחמדתם, ולא האמינו למראה עיניהם. הילדה, שהייתה שרויה זמן רב בלי הכרה, התעוררה לפתע והחלה להראות סימני חיים. "אני רוצה לאכול", אמרה בקול חלוש.

מיום ליום התאוששה הילדה והתחזקה, עד שכעבור ארבעה ימים בלבד שבה לאיתנה באורח פלא. הרופאים השתוממו, קרובי הילדה והסובבים אותה השתאו, ואיש לא ידע במה לתלות את השינוי.

אשתו של הגביר שמרה את דבר התפילה ב'ציון' הרבי בסוד, ולא גילתה על כך לבעלה. עד שבעלה התרברב לפניה, כשהוא מגחך בשביעות רצון: "רואה את כמה טוב שלא נעניתי לבקשותייך ללכת להתפלל בקבר הצדיק? כבר הייתה תולה את הרפואה באיזה נס מסתורי שהתרחש בזכות זה!".

הבעת פניה של האישה נותרה רצינית. היא החליטה שזה הזמן לגלות לבעלה את האמת: "שלחתי כסף לצדקה לחלוקה על ה'ציון' ולתפילה למען רפואת בתנו".

עיניו של האיש נפערו בחוסר אמון. "את משקרת", לאטו שפתיו.

האישה הנידה ראשה. "איני משקרת", אמרה. "כל מה שאמרתי – אמת ויציב. ויש לי עֵד שיוכיח את אמיתות דבריי. קרא למלמד ששלחתי להתפלל ב'ציון' שיבוא ויספר דברים כהווייתם".

הגביר מיהר לזַמן אליו את המלמד, וזה סיפר את השתלשלות האירועים. הגביר עדיין לא השתכנע. "גם אתה דובר שקר, כאשתי, שכן נמנה אתה עם עדת החסידים. עשיתם יד אחת להכשילני בכזבים", הטיח במלמד.

"יש לי עוד עֵד", חייכה האישה, "גריגורי העגלון".

"קראו לגרגורי!", ציווה הבעל. הגוי התייצב לפניו, והאיש התרה בו: "ספר לי את האמת, האם לקחת את המלמד הזה ל'ציון' הצדיק?".

גרגורי סיפר את שהיה בתום לב. כיצד הסיע את המלמד לבית העלמין וצפה בו מתפלל באדיקות בקברו של הצדיק. וכשחזרו, שמח לשמוע שחלה הטבה במצבה של בת האדון.

תגובתו של העשיר הדהימה את כל הנוכחים. פניו האדימו מזעם. הוא קם ממקומו והחל מתרוצץ אנה ואנה כאחוז תזזית, מטיח את אגרופיו בראשו שוב ושוב. "למה עשיתם לי את זה!", צווח, בעודו בועט בחפצים שנקרו בדרכו, "למה שמתם אותי ללעג ולקלס!"...

(על-פי 'סיפורים נוראים')


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)