שאלה: האם בנטיעת עץ ובגידול צמחים יש משום קיום מצוות יישוב ארץ ישראל?
תשובה: אמרו חז"ל: "שכון בארץ אשר אומר אליך (בראשית כו,ב)" – "עשה שכונה בארץ ישראל, הווי נוטע, הווי זורע... וכשם שהקב"ה לא נתעסק בתחילת ברייתו של עולם אלא במטע תחילה... אף אתם, כשתיכנסו לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחילה". ואמרו: "מפני מה זכה עומרי למלכות, מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל". ואמרו ש"מצווה לחנוך בית (רק) בארץ ישראל".
כמה וכמה דינים נאמרו משום 'יישוב ארץ ישראל', ורבים מהם הלכה למעשה גם בזמננו. כמו ההיתר בתנאים מסוימים לקונה בית או שדה בארץ ישראל לכתוב לשם כך שטר מכירה על-ידי גוי בשבת, כדי לאשר זאת; האיסור לגדל בהמה דקה בארץ ישראל באזורי שדות וכרמים, כדי שלא לפגוע בחקלאות; שלא להרוס בית, או אפילו חורבה, לצורך נטיעת גינה במקומם; השוכר בית בארץ ישראל חייב במזוזה מייד (ולא רק לאחר שלושים יום כבחו"ל), מפני יישוב הארץ; עיירות ארץ ישראל הסמוכות לגבול מושיבים עליהן נאמן (שמירה) בשנת השמיטה, כדי שלא יפוצו הגויים ויבוזו פירות שביעית.
במקורות מצאנו מצווה זו (בחקלאות) רק בנטיעת אילנות פרי (או כרם), אך לא בזריעת צמחים. אולי מפני שהאילנות קבועים ומתקיימים לאורך זמן. וזאת אף-על-פי שגם בזרעים אפשר לקיים הפרשת תרומות ומעשרות (בברכה), שבזכותם ניתנת ברכה לעם ולגידולי הארץ.
מקורות: בראשית רבה סד,ג. סנהדרין קב,ב. ירושלמי סוטה פ"ח ה"ד. רמב"ם הל' שמיטה ויובל פי"ג ה"ו. טושו"ע או"ח סי' שו סי"א (בשו"ע אדה"ז סכ"ד). טושו"ע חו"מ סי' תט ס"א. טושו"ע יו"ד סי' רפו סכ"ב. אנציקלופדיה תלמודית ערך 'ארץ ישראל' כרך ב עמ' רכה ואילך. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
