נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת לך לך | הלוואי שהיו מנצלים את הכוחות
	למה לחכות לתזכורת?
	מי השכן שלך?
	מתכוננים לקניין הארץ בשלימות
	'תומכי תמימים' בעיר שדרות
	פרשת לך לך
	בן כמה אתה?
	שלום של אוהבי התורה
	עת לדעת
	תש"נ
	הלכות ומנהגי חב"ד

שבת קודש פרשת לך לך, י"ג חשון

התוועדות

הרבי נכנס להתוועדות בשעה 13:30 לערך. הקהל שר בינתיים 'היה תהא שנת ניסים', עד שהרבי התיישב. לאחר הקידוש שרו "שיר מזמור" (כרגיל), ואחר-כך החל בשיחה.

שיחה א'

דובר באריכות על ההוראה הנלמדת מתחילת הפרשה, שכל אחד צריך להתנהג באופן נעלה שלא בערך לגבי מה שהתנהג עד עכשיו, "עולם חדש ראה", גם בנוגע לעצמו, וגם בנוגע להשפעה על סביבתו, ובמיוחד כשנמצאים בשנת תש"נ שהראשי תיבות שלה תהא שנת ניסים, הרי בוודאי שמוטל על כל אחד להתנהג באופן של 'נס' לגבי מעמדו ומצבו לפני כן.

בהמשך השיחה אמר שעל ידי הנהגה כזו זוכים למה שנאמר בתחילת הפרשה הבאה "וירא ה' אל אברהם" להתגלות של הקב"ה, וכל אחד צריך שתהא לו תשוקה ורצון שהקב"ה יתגלה אליו, כהסיפור הידוע עם הרבי הרש"ב נ"ע.

בסיום השיחה הקהל ניגן את 'מארש נפוליאון', והרבי עודד בתנועות ראשו.

שיחה ב'

מצינו אצל אברהם אבינו "שגדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני השכינה", ומכיוון שלשבת זו הגיעו אורחים מכמה וכמה מקומות ברחבי תבל (ובפרט כשנמצאים עכשיו בחודש חשוון שמודגש בו העניין של הכנסת אורחים יותר מחודש תשרי), ולכן יכבדו אותם באמירת 'לחיים', וכל הקהל יענה להם 'לחיים טובים וארוכים' וכו'.

מיד בסיום השיחה הרבי הורה בידו הק' לעבר קבוצת האורחים ממונטריאול שעמדו לצד הפיראמידה המערבית שיאמרו 'לחיים' ואח"כ הוסיף (בחיוך): "מזאל מאכן א טומל בא די אורחים" (= שיעשו 'רעש' אצל האורחים). האורחים החלו לשיר 'האדרת והאמונה' והקהל הצטרף, והרבי הניף בידו השמאלית לעברם במשך זמן השירה בתנועות חזקות.

שיחה ג'

בהמשך להמדובר בהתוועדות הקודמת על הצורך להקהיל קהילות בכל שבת בכל תפוצות ישראל במשך השנה הבאה, הרי כדי להוסיף באחדותם של המתקהלים כדי שילמדו (בנוסף לשיעורים הנלמדים בבית הכנסת בשבת "ונהרא נהרא ופשטיה") ענין בפרשת השבוע, כידוע פתגמו של אדמו"ר הזקן ש"צריכים לחיות עם הזמן".

כמו כן כדאי ללמוד בהזדמנויות אלו גם עניינים מפנימיות התורה (שמודגש בה עניין האחדות) על פרשת השבוע, כמו "אור התורה" להצמח צדק שיש בו כמה חידושים על כל פרשה, וכיוצא בזה בשאר עניינים כפי שיחליט רוב הקהל, לא נוגע כל כך כמות הלימוד, אלא מספיק כמה וכמה רגעים וכיוצא בזה ומכיוון שבכל קהילה יש עניינים שצריך לעורר אודותם – כדאי לנצל את ההזדמנויות הנ"ל ולעורר ולפקח על צרכי הרבים.

בסיום שיחה זו הקהל ניגן 'יפרח בימיו', והרבי שוב עודד בתנועות ידו כשמניף את ידו בעיקר לעבר קבוצת האורחים.

שיחה ד'

בנוסף להמדובר לעיל יש להוסיף גם בנתינה לצדקה, ולכן כדאי שבכל מוסדות החינוך יתאספו לכל הפחות פעם בשבוע (ומה טוב יותר מפעם אחת) כמו בימי שישי ואז ייתן מנהל המוסד מכספו הפרטי או מקופת המוסד) לכל אחד מטבע על מנת לתיתו לצדקה בביתו, וזה יעורר גם את אלה שיפגוש בביתו וכו' לנתינה לצדקה, וכדי לא להכביד יתנו מטבע של פרוטה (בתור דוגמא וזה יעורר את כל אחד ואחד להוסיף מעצמו כפי נדבת לבו הטהור.

על דרך זה, כדאי להנהיג בכל מקום ומוסד ציבורי, ויש מקום לומר שגם באומות העולם ינהיגו כך שהרי לכמה דעות עניין הצדקה – הוא משבע מצוות בני נח, שזהו מישוב העולם. ובפרט במדינה זו שעניין הצדקה מקובל על אומות העולם. וסיים שאלה שהגישו בקבוקי יין המשמח שיעלו למעלה ויכריזו כל אחד על עניינו.

אח"כ החלה חלוקת המשקה. הרבי שפך מעט מכל בקבוק לתוך כוסו (והפעם לא החזיר אח"כ מהכוס לבקבוקים כבכל פעם). אחרון לקח הרב שמואל שיחי' גרייזמן מארץ הקודש עבור הכינוס המרכזי של צעירי אגודת חב"ד לרגל ארבעים שנה לנשיאות הרבי. הנ"ל הכריז על הכינוס וכשסיים, החל הרבי לנגן ניגון ההקפות לאביו ז"ל.

מיד לאחרי זה אחז הרבי בשתי ידיו בכוסו המלאה ב'משקה' ו'שתה עד גמירה' ואכל מהמזונות. הזכיר אודות אמירת ברכה אחרונה.

ההתוועדות הסתיימה ב-15:30 לערך.

אחרי כן התפללו תפילת מנחה. בסיום התפילה הגבאי הכריז שמטעם הרבנים ביקשו למסור שבכל ליל שבת קודש יתקיים שיעור בליקוטי שיחות על פרשת השבוע אחר התפילה (כמדובר בהתוועדות).

במוצאי שבת קודש כרבע שעה אחר תפילת ערבית לאחר שהלבנה נראתה בין העבים יצא הרבי מחדרו ל'קידוש לבנה'. כשהגיע לסטענדר הביט בלבנה והסתכל בסידורו, ולאחר שניות אחדות שוב הביט בלבנה והפעם במשך זמן עד שהלבנה נראתה ברור בין העבים, ואח"כ החל באמירת הקידוש לבנה. בסיום הקידוש לבנה בירך את הסובבים 'א גוט חודש', ונכנס לחדרו הק'.

יום ראשון, י"ד חשוון – חלוקת דולרים

למזכיר הממשלה מר אליקים רובינשטיין – שאמר שבא לארה"ב כדי לסדר פגישה בין נשיא ארה"ב לרה"מ יצחק שמיר ומבקש ברכה – אמר הרבי שימסור ליצחק שמיר שיעמדו בתוקף בעניין ארץ ישראל השלמה, שהרי הוא (שמיר) היה מהיחידים שיצאו נגד הסכמי 'קמפ דייויד' וגם עכשיו צריך לעמוד בתוקף, ושזה לא היה בעקשנות גרידא אלא שיסביר להם שעניין זה, זהו חלק מקיומנו, ושגם האמריקאים בהתיסדותם יצאו נגד שאר המדינות כמו אנגליה וצרפת כי זה היה קשור עם קיומם.

חבר הכנסת רחבעם זאבי (גנדי) שאל את הרבי מה עלינו לעשות במצב זה בארץ? והרבי השיב: עכשיו צריך לראות כמה שיותר להפיץ יהדות תורה ומצוות, שיהיו לא רק תושבי ארץ ישראל אלא גם בני ישראל, שכל רואיהם יכירום שהם גרים בארץ הקודש גם בגשמיות וגם ברוחניות. וזה לא דבר שקשה לפעול אותו כי זה ישנו אצל כל אחד, רק צריך לגלות זאת ובפרט זה יותר קל אצל ילדים קטנים שאין להם את כל החישובים וכו'.

הנ"ל שאל "מה אני צריך לעשות בכנסת?"

הרבי: שבכל הזדמנות שלך בכנסת תמסור ותדרוש שצריך כעת להפיץ יותר יהדות ותורה ומצוות.

לראש עיריית בני ברק ר' משה אירנשטיין שביקש ברכה עבור ענייני העיר ברכו הרבי שיצליח, ואמר שיצליח על אף כל המניעות וכו'. הנ"ל בישר לרבי על דבר המקווה ברחוב אחיה השילוני שהבורות של המקווה שרוקנו התמלאו שוב במי גשמים.

והרבי הגיב שהדבר כבר נודע לו, ודיבר עמו על עוד עניינים.

אחד שיש לו בעיות רפואיות קשות אמר לרבי ש"רוצה לראות את הניסים עכשיו", והרבי השיב לו "ברכה והצלחה. בשורות טובות".

אישה אחת עברה עם בנה בן השלוש ל'אופרשניש' וביקש מהרבי שיגזור מהשערות של הילד. הרבי נטל את המספריים וגזר מעט מהשערות והכניסם לשקית שהייתה מוכנה, ונתן דולר נוסף לילד עבור 'האופשרניש'.

החלוקה נמשכה עד השעה 14:00 לערך. בשעה 15:00 נסע הרבי לאוהל וחזר בשעה 19:00 ונכנס לתפילות מנחה וערבית כרגיל.

יום שני, ט"ו חשון

היום בתפילת שחרית באמצע חזרת הש"ץ פתח הרבי את רצועות תפילין של יד והוסיף על פרק הזרוע עוד כריכה, וכך נשאר עד סיום התפילה עם 8 כריכות.

תפילת מנחה היה כרגיל ב-15:45. לאחר תפילת ערבית עמוד הר' משה ירוסלבסקי וזוגתו, מנהלי הכנסת אורחים, והרבי ברכם בנסיעה טובה, והוסיף: "פאר געסט נישט אז (=אל תשכחו ש) גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה".

יום שלישי, ט"ז חשוון

אחר תפילת שחרית בירך הרבי את הנוסעים בנוסח הרגיל, ולאחר תפילת מנחה בירך נוסע ב"נסיעה בהצלחה רבה".

כרבע שעה אחר תפילת מנחה נסע הרבי לביתו. הפעם האחרונה שהרבי שהה מספר ימים בביתו, היה בתשעת הימים.

תפילת מעריב התקיימה בבית וכולם יכלו להיכנס לתפילות בבית. גם בביתו נכנס הרבי לתפילה לבוש בסרטוק משי. בבית כשנכנס לא שרים.

באמירת הקדיש של ילדי שארף הביט עליהם. בסיום התפילה עודד חזק בתנועות ידו להגברת השירה.

יום רביעי, י"ז חשוון

בתפילת שחרית הרבי לבש את הטלית הישנה. בסיום התפילה בירך נוסעים. בסיום תפילת מנחה, לפני שחזר מהתפילה, דיבר עם האדמו"ר ממכנובקא שליט"א מבני ברק. הנ"ל נתן את ידו ל"שלום עליכם" לרבי והרבי אמר לו "מזל טוב, און זאל זיין בשורות טובות, און יאריך ימים על ממלכתו". האדמו"ר השיב ברכה לרבי, והרבי אמר: אמן, בגשמיות ורוחניות. אח"כ המשיך בדרכו לחדרו כשמעודד את השירה בידו.

יום חמישי, י"ח חשוון

תפילת שחרית היה כרגיל. בשעה 13:00 לערך נסע לאוהל, וחזר בשעה 18:00 לערך. התפללו מנחה וערבית. הגבאי הכריז שב-770 בשעה 21:30 תתקיים התוועדות חסידים לרגל כ' חשוון יום הולדת אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, והרבי נכנס לחדרו כשמעודד את השירה.

בלילה התקיימה התוועדות של התמימים עם הנהלת הישיבה.