נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	העולם ממתין לתיקון
	'לפרוק' את תשרי
	שבחו של גן עדן
	נצחיות הגוף על-ידי הנשמה
	"צריכים לדעת מה הקב"ה דורש"!
	פרשת בראשית
	עת לדעת
	תש"נ
	הלכות ומנהגי חב"ד

כ"ט תשרי

תרפ"ח

כ"ק אדמו"ר יוצא מרוסיה.

(ימי מלך ח"א ע' 215. קובץ 'דרך המלך' (מונדשיין) ע' 7)

ל תשרי, א' דראש חודש מר-חשוון

תרע"ו

יום פטירת הרה"ג הרה"ח ר' יעקב מרדכי בעזפאלוב. היה מחסידי כ"ק אדמו"ר מהר"ש וכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, ומהשלשה שקבלו "סמיכה" מכ"ק אדמו"ר מהר"ש. במשך יותר משלשים שנה שימש כרבה של העיר פולטבה שבאוקראינה.

לפני שכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב קיבל את הנשיאות, הוא היה חברו ורעו, והיו לומדים בחברותא.

(ימי חב"ד ע' 30)

עם פטירתו כתב עליו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב:

אהבתי אהבת איתן את כבוד ידידי עוז הרה"ח מוה"ר יעקב מרדכי ז"ל . . אתאפק לא אוכל, עיני יורדה מים על הלקח מאתנו נפש יקרה זכה ותמימה, מאנה להנחם נפשי על אוהב דבק ידיד נפש אשר ניטל מאתי והמות הפריד בינינו, צדיק ה' בכל דרכיו תנצב"ה.

(אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב ח"ב ע' תתיב)

חודש מר-חשון

א מר-חשון, ב' דראש חודש

תרמ"ב

יום הולדת הרבנית נחמה דינה אשת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ. נולדה בעיר קישינוב שבמולדביה לאביה הרה"ק ר' אברהם שניאורסאהן, בנו של הרה"ק ר' ישראל נח – מהרי"ן מניעז'ין (בן הצ"צ) ולאמה הרבנית יוכבד לבית שיינברג.

ב' מר-חשון

תער"ב

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב מייסד את ישיבת "תורת אמת" בחברון ושולח את המשפיע הרב שלמה זלמן הבלין, ואתו תלמידים מישיבת תומכי תמימים שבליובאוויטש. התלמידים השלוחים היו: אלטר שימחוביץ, הלל פריוטקין, צבי הירש קצב, יחזקאל פייגין, נחמן מנחם קרסיק, אברהם אלי' אשערוב וישראל זלמן אסנאס.

בקיץ תרע"ד כשהחלה מלחמת עולם הראשונה, גירשו השלטונות הטורקים מארץ ישראל את כל אזרחי רוסיה, וכולם נאלצו לעזוב את חברון ולחזור לליובאוויטש.

(ימי חב"ד ע' 35)

כ"ק אדמו"ר אמר בשיחה:

שמה של הישיבה - "תורת אמת" – ניתן על ידי מייסד הישיבה כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע. ובודאי ששם זה – "שמו אשר יקראו לו בלשון הקודש" – מורה ומבטא את תוכנה של הישיבה, והלומדים בה, שכללות הנהגתם תהיה באופן ד"תורת אמת", היינו, שענין התורה – נגלה דתורה ופנימיות התורה גם יחד – נעשה "בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה", שחודר בכל מציאותם וישותם, הן בנוגע לעצמם, והן בנוגע לפעולתם על הזולת – בהיותם "נרות להאיר".

(תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ה ח"ג ע' 1551)

תרח"צ

יום פטירתו של הרה"ק ר' אברהם שניאורסאהן בן הרה"ק ר' ישראל נח – מהרי"ן מניעז'ין (בן הצ"צ) חותנו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, ומנוחתו כבוד בעיר קישינוב שבמולדביה.

הרה"ק ר' אברהם מפורסם היה בצדקותו, חסידותו וענוותנותו המופלאה. לאחר פטירתו של אביו מהרי"ן, הפצירו בו חסידי אביו, שיבוא לישב על כסאו בניעז'ין. אולם רבי אברהם סירב לקבל על עצמו את הנשיאות. הוא נשאר בקישינוב, ולפרנסתו עסק במסחר. גם אז המשיך לעשות לילות כימים בתורה ועבודה עד יומו האחרון.

(שם ע' 37)

ג' מר-חשון   

תרכ"ז

יום פטירתו של הרה"ק יהודה ליב  -  מהרי"ל מקאפוסט – בנו השני של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, בליל עש"ק בשעה 2:30 לפנות בוקר, ומנוחתו כבוד בעיר קאפוסט. בן חמישים ושש שנים היה, כאשר עברה רק כמחצית שנה מאז הסתלקותו של אביו הצ"צ.

מסופר כי לעת ערב קרא קריאת-שמע בניגון אבי-סבו כ"ק אדמו"ר הזקן בדביקות נפלאה. בהמשך הלילה היו שפתיו מרחשים פסוקים: ברוך שם גו' וידעת היום וגו'. ואחר כך העביר ידו על מצחו ואמר בדביקות "אחת שאלתי וגו' לבקר בהיכלו". ופסק מלדבר ויצאה נשמתו ושבק חיים לכל חי.

זקנו כ"ק אדמו"ר האמצעי כינה את המהרי"ל מקאפוסט "הסטענדר שלי", כי היה נשען עליו כשהיה אומר חסידות.

(סה"ש תורת שלום ע' 244)

במקום אחר מסופר, שכ"ק אדמו"ר האמצעי נשען פעם על המהרי"ל במשך שמונה עשרה שעות רצופות!

(ימי חב"ד ע' 38)

ד'  מר-חשון

תשכ"ה

לאחר פטירת אמו הרבנית חנה, החל כ"ק אדמו"ר לבאר מדי שבת קטע של פירוש רש"י בפרשת השבוע במהלך ההתוועדות.

הרבי סלל דרך חדשה ומרתקת בביאור פירוש רש"י על התורה ב"פשוטו של מקרא" וב"יינה של תורה" וזו הפכה ל"נכסי צאן ברזל" בתורתו של הרבי. ברבות השנים הודגשו ע"י הרבי מאות "כללים" שהתווה לו רש"י בפירושו על התורה, וכל אלה נאספו בספר "כללי רש"י".

תשנ"ב

כ"ק אדמו"ר עורר על דבר עריכת קידוש לבנה "ברוב עם הדרת מלך", מתוך כוונה מיוחדת לזירוז ביאת דוד מלכא משיחא, כנאמר בסיום וחותם קידוש לבנה: "ובקשו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם אמן".

(סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 66)