שאלה: מדוע נקראת התפילה האחרונה של יום הכיפורים בשם 'נעילה'?
תשובה: יש שתי משמעויות ל'נעילה'. האחת, נעילת שערי ההיכל במקדש, עם סיום עבודת היום. זמנה כשהשמש בראש האילנות, עד קודם צאת הכוכבים. המשמעות השנייה – זו התפילה האחרונה שמתפללים קודם נעילת שערי שמיים, בסוף היום הקדוש. בתורת החסידות מבואר, שב'נעילה' הקב"ה 'נועל' את עצמו לבדו עִם עַם ישראל.
הספרדים גורסים כדעה הראשונה, ומקפידים לסיים את התפילה מעט לפני השקיעה, כדי לברך ברכת כוהנים מבעוד יום. האשכנזים מסיימים אותה בלילה, ורובם אינם מברכים בה ברכת כוהנים.
האשכנזים מוסיפים בקדיש "לעילא ולעילא" בכל עשרת ימי תשובה, מפני שהקב"ה מתעלה אז לדון את כל העולם. מנהג חב"ד לומר כך בתפילת נעילה בלבד. הספרדים אינם מוסיפים זאת כלל.
בתפילות עשרת ימי תשובה מבקשים 'וכתבנו בספר החיים' וכדומה. בתפילת נעילה משנים זאת ל'וחתמנו', מכיוון שבסיום יום הכיפורים הקב"ה חותם את דינו של כל אחד לשנה טובה.
בסיום תפילת נעילה אומר החזן ואחריו הקהל: "שמע ישראל" (פעם אחת), וכל אדם יכוון אז שהוא מוכן למסור את נפשו על קידוש השם; "ברוך שם..." (האשכנזים וחב"ד שלוש פעמים, והספרדים פעם אחת); ושבע פעמים "ה' הוא האלוקים" (רמז לסילוק שכינה מהארץ לרקיע, עד לרקיע השביעי).
לאחר מכן אומר החזן קדיש בניגון שמח (מנהג חב"ד לשיר את 'מארש נפוליון'), ואחריו תוקעים תקיעה אחת למנהג האשכנזים וחב"ד, ולמנהג הספרדים – תשר"ת, תש"ת, תר"ת, ואחרי 'תתקבל' עוד תרועה גדולה. יש בזה סימן של ניצחון, ורמז לסילוק שכינה.
מקורות: רמב"ם הל' תעניות פ"ד הי"ח. טושו"ע סי' תרכד, נו"כ ושו"ע אדה"ז שם. ילקוט יוסף ח"ה עמ' 112. שערי המועדים, יו"כ סי' פה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
