שאלה: מדוע אין תוקעים בשופר בא' של ראש השנה כשחל בשבת, ומה באשר להליכה ל'תשליך' ביום זה?
תשובה: עצם התקיעה בשופר בשבת או בכל יום טוב אינה מוגדרת 'מלאכה', אלא אסורה מדרבנן משום 'עובדין דחול', היינו מעשה שהוא דרך חול ודומה למלאכה. מובן שביום טוב של ראש השנה נדחה איסור זה משום מצוות התקיעה בשופר.
אך כשראש השנה חל בשבת גזרו חז"ל לאסור את התקיעה, מפני שהכול חייבים לשמוע את התקיעות ואין הכול יודעים כיצד לתקוע, ויש חשש שאדם ייקח את השופר בידו וילך אל אדם בקי, שילמדנו כיצד לתקוע, ובינתיים יעביר את השופר ארבע אמות ברשות הרבים (במקום שאין בו 'עירוב'), ויעבור על איסור של תורה.
לכן בשבת זו אסור אפילו להזיז את השופר ממקומו, כדין "כלי שמלאכתו לאיסור" (אלא אם כן זקוקים לו לצורך גופו או לצורך מקומו).
לעניין תשליך: מוכח מדברי פוסקים רבים, שלא חילקו לעניין תשליך בין ראש השנה שחל בשבת או ביום חול, וכן מדברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו ובסידורו, שעקרונית אפשר לומר 'תשליך' גם בשבת, ואפילו על-פי הקבלה.
אך למעשה, בדורות האחרונים נהגו שאם חל ראש השנה בשבת, הולכים לומר 'תשליך' ביום השני של ראש השנה. ואף שאין אנו גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציאו סידור וכדומה מחוץ לעירוב, אך מכיוון שראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל – גזרו והנהיגו לדחות זאת ליום המחרת.
מקורות: שו"ע או"ח סי' תקפח ס"ה ונו"כ. שו"ע אדה"ז שם ס"ד ואילך, וסי' תקפג ס"ז. שלחן המלך ח"ב עמ' קצה. 'אוצר מנהגי חב"ד' תשרי, עמ' קמו. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
