חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:39 ג' בתמוז התשפ"ב, 2/7/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

תקיעת שופר בגאולה
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע גיליון 1758 - כל המדורים ברצף
מול שבריריות החיים
יש חדש
למה לא נקבעה מגבית בתשרי
ראש השנה
דרשה שכזאת
תקיעות מושלמות
שופר בתופת
תקיעת שופר בגאולה
מחזק לבבות אחרי המחלה
ראש השנה שחל בשבת

כאשר יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו נחזור לתקוע בשופר גם בראש השנה שחל בשבת. בראש השנה שחל בשבת אין תוקעים בשופר משום גזירת חכמים, כמאמר הגמרא (ראש השנה כט,ב): "הכול חייבין בתקיעת שופר, ואין הכול בקיאין בתקיעת שופר; גזירה שמא ייטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד, ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים".

נמצא שמפני החשש שמא הדיוטות יעברו על איסור הוצאה בשבת – ביטלו חז"ל את מצוות תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת. אך כשיבוא המשיח והעולם כולו יתעלה, לא יהיה מקום לגזירות ולחששות, ואז יחזרו לתקוע בשופר גם בראש השנה שחל בשבת.

צעקה שמעוררת עונג

תורת החסידות שואלת שאלה גדולה על הגזירה הזאת: הלוא ידוע שכל שפע החיים ששופע לעולמות במשך השנה בא על-ידי תקיעת השופר. השופר מעורר חיות חדשה מפנימיותו ועצמותו של הקב"ה. נמצא שביטול המצווה בראש השנה שחל בשבת מונע לכאורה מאיתנו את ההשפעות העליונות של השופר!

הסבר העניין טמון במהותה הפנימית של תקיעת השופר. לשופר תפקיד מרכזי בהכתרת הקב"ה למלך על העולם. בכל שנה יש לעורר מחדש כביכול אצל הקב"ה את רצון המלוכה, וכדי לעורר רצון כזה יש לעורר תחילה נקודה של עונג בקיום העולם. צריך כביכול שהקב"ה יתענג מקיומו של העולם, ועל-ידי כך יתעורר הרצון למלוך עליו.

את העונג הזה מעוררים על-ידי השופר. תקיעת השופר מבטאת את הצעקה הפנימית של היהודי אל הקב"ה, צעקה בלי מילים שפורצת מעומק הלב, והיא מגיעה עד פנימיותו ועצמותו של הקב"ה ומעוררת עונג בקיומו של העולם. על-ידי זה מתעורר אצל הקב"ה רצון חדש למלוכה, והוא נענה לבקשת עם ישראל: "מלוך על העולם כולו בכבודך".

בגאולה העולם יתעלה

אך כשראש השנה חל בשבת אין צורך כל-כך לעורר את העונג העליון, מכיוון שהשבת עצמה עניינה עונג. העונג הוא ממהותה של השבת, שכן היא באה לאחר סיום המלאכה ("ויכל אלוקים"), ואז מתעורר עונג רב למראה המלאכה שהושלמה. עונג זה, שהיה בשבת הראשונה של הבריאה, חוזר וניעור מדי שבת בשבת.

לכן כאשר ראש השנה חל בשבת יורדת חשיבותו של השופר, שכן השבת עצמה מחוללת את מה שתקיעת השופר עושה. עצם מציאותה של השבת מעוררת את העונג העליון, ודיי שעם ישראל אומר את פסוקי 'מלכיות', 'זיכרונות' ו'שופרות', כדי שהקב"ה יקבל את הבקשה להיות מלך על העולם.

ובכל-זאת יש דרגה עליונה יותר של עונג שאין בכוחה של השבת לעוררה, ולכן יש חשיבות לתקיעת השופר גם בראש השנה שחל בשבת. אלא שאין בכוחנו להגיע לדרגה עליונה זו בכל מקום. רק בבית המקדש היה אפשר להגיע לשלמות זו על-ידי תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת, ולכן לא ביטלו חז"ל את תקיעת השופר בבית המקדש. אבל בכל מקום אחר אי-אפשר להגיע לדרגה זו, ולכן אפשר להסתפק בפעולה שנוצרת על-ידי עצם השבת.

אבל בזמן הגאולה, כאשר העולם כולו יתעלה לדרגה עליונה יותר, יהיה אפשר להגיע בכל מקום לאותה פעולה שהושגה על-ידי תקיעת שופר בבית המקדש בראש השנה שחל בשבת, ולכן נתקע בשופר גם בראש השנה שחל בשבת, ונעורר שפע נשגב של אור אלוקי לעולם (ראו ספר המאמרים מלוקט, כרך א, עמ' תכא ואילך).


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)