חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:38 כ"ח בסיון התשפ"ב, 27/6/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

למה לא נקבעה מגבית בתשרי
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע גיליון 1758 - כל המדורים ברצף
מול שבריריות החיים
יש חדש
למה לא נקבעה מגבית בתשרי
ראש השנה
דרשה שכזאת
תקיעות מושלמות
שופר בתופת
תקיעת שופר בגאולה
מחזק לבבות אחרי המחלה
ראש השנה שחל בשבת

אחד ממנהגי ישראל הנפוצים, שאף מוזכר בהלכה (בדברי הרמ"א ובשולחן ערוך אדמו"ר הזקן), הוא 'מעות חיטים' ('קמחא דפסחא') – איסוף כסף קודם חג הפסח, לתמיכה כלכלית במשפחות נזקקות.

המנהג מיושם משלושים יום קודם החג, ומלכתחילה התמקד בעיקר באספקת חיטים למצות, ואם נותר עודף בקופה – הוא ניתן לעניים בעבור שאר צורכי החג. במרוצת השנים הורחבה המגבית לכלל צורכי הפסח.

צורכי תשרי מרובים

מתבקש היה שגם קודם חג הסוכות ייעשה איסוף תרומות בעבור צורכי החג של הנזקקים. יתרה מזו, בחג הסוכות העזרה חיונית יותר, שכן בחג זה יש עוד יום (לעומת חג הפסח), ויש הוצאות של סוכה וארבעת המינים. ובכל-זאת לא נקבע מנהג כזה במסורת ישראל.

אותה שאלה אפשר לשאול גם על ראש השנה, שמשופע בהוצאות יתרות לנוכח הציווי ההלכתי להרבות במעדנים בסעודות החג – "ירבה בבשר ויין ומגדנות כפי יכולתו" (שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, תקכט,ה), על-פי הוראת הנביא (נחמיה ח,י) "אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים", ובהמשך לכך נאמר בפירוש: "וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ". ובכל-זאת לא נקבע המנהג לעשות מגבית קודם ראש השנה.

ההפך מסימן ברכה

יש לומר שהסיבה לכך היא הרצון להימנע מהכרזה על ענייני עוני ומצוקה לפני ראש השנה. בראש השנה אוכלים מאכלים שנחשבים 'סימנים' לברכה ושפע, ולכן "נוהגין לאכול בשר שמן ולשתות דבש וכל מיני מתיקה", לסימן "שתהא השנה הזאת מתוקה ושמנה" (אדמו"ר הזקן, שם).

לכן לא רצו לקבוע מנהג להכריז על מצב של עוני ומחסור בימים שקודם ראש השנה, שבהם משתדלים להבליט סימנים של ברכה ושפע, מתוך תקווה וביטחון שהקב"ה יעניק לכל יהודי שפע של פרנסה וכל טוב, עוד קודם ראש השנה.

הקושיה 'מה נאכל'

משום כך לא נקבע מנהג זה גם קודם חג הסוכות, שכן סוכות הוא בעצם המשך לראש השנה, ובו נעשה הפרסום הפומבי של היותנו זכאים בדין. הכרה בעוני תפגין את ההפך – שנגזר חלילה על יהודים ההפך משנה טובה ומתוקה. הקשר לראש השנה מתבטא גם במנהג לטבול את פרוסת 'המוציא' בדבש מראש השנה ועד אחרי הושענא רבה, דבר המבטא את היותם רצף אחד.

אבל אחרי כל הדיונים וההסברים, מאחר שבכל-זאת יש יהודים שמטרידה אותם הקושיה 'מה נאכל' – יש להתגייס לעזור להם, הן בסעודות ראש השנה, הן בסעודות ערב יום הכיפורים ומוצאי יום הכיפורים, הן בכל צורכי חג הסוכות ושמחת תורה, ומה טוב שהדבר ייעשה בדרך של 'מתן בסתר'. נתינת הצדקה היא סגולה בעבור הנותן לשנה טובה ומתוקה, כשם שאנו מבקשים מה' שינהג בנו לפנים משורת הדין – "לך ה' הצדקה", והקב"ה יעניק לכל יהודי מידו המלאה, הפתוחה, הקדושה והרחבה, בגשמיות וברוחניות גם יחד.

(לקוטי שיחות, כרך יד, עמ' 369)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)