חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:00 זריחה: 6:50 כ"ג בתשרי התש"פ, 22/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

עמידה או ישיבה בקידוש-היום*
בירורי הלכה ומנהג

מדורים נוספים
התקשרות 548 - כל המדורים ברצף
זה הזמן להחליט - להוסיף עונג בכל מעשינו ועבודתנו
רגש השמחה בגלל הידיעה שתיכף ומיד נכנסים לארץ ישראל
'מבצע תפילין'
פרשת בשלח
עמידה או ישיבה בקידוש-היום*
הלכות ומנהגי חב"ד

מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

שאלה: בקידוש-היום דשבת-קודש, האם מנהגנו לעמוד או לשבת?

תשובה: הבה נפרט תחילה את המקורות לנושא זה:

א. כתב הברכי-יוסף1: "...דמספר הכוונות שסידר מהר"ש וויטאל2 מוכח, דקידוש היום הרב [האר"י ז"ל] היה אומרו מיושב, וכן נהגו רבנן קדישי בעיר הקודש ירושלים תוב"ב", הובא בשערי-תשובה3 ובכף-החיים4 ובקצות השולחן5.

ב. ובס' אבן-השוהם6 כתב על זה: "אבל בפרי-עץ-חיים7 משמע, שגם בשבת שחרית צריך לקדש מעומד, וכן כתב במשנת-חסידים8, וז"ל: ויתחיל ויאמר מעומד קידושא רבא, מפני שאין סעודה זו ממוחין דז"א כמו בלילה אלא ממוחין דאבא הנקרא קדש".

ג. במכתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע לרבי9, מתאר את ההנהגה בליובאוויטש בשוב כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק נ"ע מפטרבורג: "כ"ק אדמו"ר בא אחרי שעה ארוכה שכבר ישבו בני האדמו"ר... ובבואו קידש על כוס יין בישיבה - ולא כהנוהגין לעמוד בעת אמירת פסוק על כן ברך וגו' וברכת הגפן - וטעם...". לא ברור אם הכוונה בדבריו רק לתאר ולהדגיש את הנהגת הצמח-צדק, או (גם) להורות שכך יש לנהוג.

ד. בס' לקט-הליכות ומנהגי שבת-קודש10, מספר: פעם שאל רבנו - בעת סעודת שבת-קודש אצל אדמו"ר מהוריי"צ - מהרה"ח ר' שמואל לוויטין: היאך התנהג אביו (של רש"ל) באמירת קידוש דיום השבת (בעמידה או בישיבה)? ...כשאדמו"ר מהוריי"צ שמע מענת הרש"ל, המשיך כ"ק אדמו"ר הריי"צ: "אבי (אדמו"ר מהורש"ב) היה יושב באמירת הקידוש".

ה. בס' הנ"ל11, כתב: "ביום שבת-קודש ויום-טוב, נהג אדמו"ר מהוריי"צ לקדש לפעמים בישיבה ולפעמים בעמידה".

ו. בס' 'המלך במסיבו'12 מובא: "רש"ג: כ"ק מו"ח אדמו"ר היה נוהג לעמוד בעת הקידוש בליל שבת-קודש, אך איני זוכר איך נהג בקידוש היום. כ"ק אדמו"ר שליט"א: בלנינגרד - איני זוכר. ומכאן (ארה"ב) אין ראיה [כי מצד בריאותו היה יושב - המעתיק]. ובריגא היה נוהג לעשות בישיבה. ואולי אין זה הוראה לרבים".

ז. הרבי היה מקדש [בסעודות-החג שהתקיימו בבית כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע13, בביתו, ובשנים האחרונות - בחדרו בבית חיינו14] תמיד מעומד, הן בליל שבת-קודש והן ביום שבת-קודש.

ח. הרבי נהג לעשות קידוש בפתיחת ההתוועדות, שהתקיימה בדרך-כלל בשבת מברכים החודש וביומא דפגרא חסידי שחל בשבת. כשהתיישב במקומו פתח את הסידור, וכשהגישו לו את הכוס מודחת, ניקה את הכוס [במפית], ועטף שני פרוסות 'מזונות' במפה. בעת שאמר ברכת 'בורא פרי הגפן' התרומם קצת15... [ומייד התיישב לשתיית הכוס]16.

עד כאן המקורות שראיתי. ולכאורה, הרבי עצמו (באות ו') מגיש לנו כאן את הפתרון:

רבותינו נשיאינו לדורותיהם נהגו (לעיל אותיות ג',ד',ו') כהנהגת האריז"ל בעצמו (דלעיל אות א') לקדש מיושב. ואילו ה"הוראה לרבים" היא (כדלעיל אות ב מפרי עץ חיים ומשנת חסידים) לקדש מעומד. והרבי נהג בזה (כבחלק מהנהגותיו, ואין איתנו יודע עד מה) כחסיד ולא כאדמו"ר.

 ואם האמור באות ה' מדוייק, מובן יותר.

----------

*) נושא זה נדון בעבר בגיליונות 'התקשרות': צב, צד, שלא, שלג. בסיכום זה נכללו גם עיקרי הדברים מהגיליונות הנ"ל.

1) סי' רפט אות ב.

2) שער הכוונות, עניין סעודת שחרית של שבת.

3) בסוף הסימן.

4) ס"ק ה.

5) סי' פט ס"א (וכנראה כוונתו שכך נהגו אנ"ש בארה"ק בימיו, ואכן כך נהגו גם ברוסיא).

6) שו"ע מכתבי האר"י, בסי' הנ"ל בפיתוחי-חותם אות ו.

7) שער השבת פרק יד, דף צח טור ד.

8) מסכת שארית יום השבת פ"א מ"ה.

9) אג"ק כרך ג ס"ע תו.

10) עמ' 43, בשם הרה"ח ר' בנימין שי' הלוי לוויטין.

11) עמ' 44 [וצע"ק מהמובא באותיות ג,ו כאן. ויש לזכור שהרשימות בספר 'המלך במסיבו' אינן מדוייקות כל-כך], וציין ל'רשימות' חוברת ה עמ' 18. אבל שם מדובר על קידוש בליל הסדר ולא ביום, ולא מצאתי זאת כלל ב'רשימות' ע"פ המפתחות שלו. אך מופיע במקור השני שציין, המלך במסיבו ח"ב עמ' ריז (וש"נ רק לס' מנהגי ישראל לר"ד שפרבר ח"ב עמ' קסז ואילך שדן בנושא), ושם מסיים הרבי "ולכן לא נכתב כלום בספר המנהגים". כן ציין ב'לקט' לס' דרכי חיים ושלום (מנהגי הרה"צ בעל 'מנחת אלעזר' ממונקאטש) סי' שצא, וצ"ל סי' תמט, שם ברור שעמד בקידוש היום.

12) ח"א עמ' קיג, ליל ב' דר"ה תשכ"ז.

13) 'התקשרות' גיליון צד עמ' 17.

14) לקט הליכות ומנהגי ש"ק עמ' 44, בשם המשב"ק. ובס' 'מנהגי מלך' (עמ' 43, בשם הנ"ל): כשהיה מקדש בביתו, הנה כשבא לביתו, באם היה הכל מוכן לסעודה - היה מקדש מעומד, ובאם לאו (שאז בבואו היה מתיישב ואומר ה'מזמורים' [- הפסוקים שאומרים לפני הקידוש] - הנה גם בעת הקידוש נשאר לישב, ומתרומם רק בעת ברכת "בורא פרי הגפן" (כנ"ל).

15) במנהגי מלך שם כתב שהתרומם (רק) בתיבת ה', אבל ממה שראו - ברור שהתרומם (כנראה לא ל'על כן', אבל) לכל ברכת 'הגפן', וכן מסר הרה"ח רי"ל שי' גרונר. להלכה זו 'עמידה' לכל דבר (וכן מוסרים שבצורה כזאת עמד הרבי בקידוש יקנה"ז שקידש לעצמו בליל שמחת תורה, החל מ'סברי מרנן'. והרה"ח ר' חמ"א חודקוב ע"ה, ראש ה'מזכירות', שהיה מדקדק ביותר, נעמד גם כשהרבי עמד כך), אלא שלא היתה ניכרת כיוון שלא עמד מלוא קומתו, וראה בהערה הבאה.

16) 'לקט' עמ' 49. שם כתב "כנראה כדי שלא יטריח את הציבור לקום - המעתיק". הרב גרונר מסר זאת בשם הרבי עצמו. ולכאורה זהו גם הטעם לכך שהגביה את הכוס רק טפח, ולא כמנהגנו (ביאורי הרבי להגדה-של-פסח, לכותרת 'קדש' השניה, בסופה) "למעלה משלושה טפחים", וזאת ע"פ מה שכתב הרבי ב'קובץ מכתבים - תהילים' (שנדפס בסוף ס' התהילים 'אהל יוסף יצחק'), הערה 30* "ואולי הוא לכתחילה ולהידור", וכשוויתר הרבי על עמידה שלימה בגלל טורח הציבור, וויתר גם על ההידור דהגבהת ג' טפחים, כי זאת אפשר לקיים רק כשעומד מלוא קומתו.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)