כ"ג אלול
תרצ"ז
יום פטירתו של הרה"ג הרה"ח ר' מאיר שלמה ינובסקי, אב"ד ניקולייב, אביה של הרבנית חנה, זקנו של כ"ק אדמו"ר.
הרה"ג ר' מאיר שלמה היה בנו של הרה"ג הרב ישראל ליב ינובסקי, ששימש כראש ישיבה במושבה רומנובקה, והרבנית ביילא רבקה, בתו של הגאון החסיד הרב אברהם דוד לאוואט, רבה של ניקולייב.
הוא היה גאון גדול בנגלה ובחסידות, ולאחר הסתלקות זקנו הרה"ג הרה"ח ר' אברהם דוד לאוואט בעל "שער הכולל", רבה של ניקולייב, נתמנה לממלא מקומו, על פי צוואתו.
כ"ק אדמו"ר סיפר אודות זקנו:
אחרי חתונתו, הי' זקני ע"ה – מן היושבים ("זיצערס") אצל כ"ק אדמו"ר מהר"ש במשך חצי שנה או שנה (כך היה הסדר באותם ימים, מיד אחר החתונה היו נוסעים לרבי למשך תקופה).
הרבי היה אומר קדיש ביום זה.
(תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ו ח"ד ע' 438. ימי חב"ד ע' 261)
כ"ד אלול
תשל"ד
כ"ק אדמו"ר הכריז על "מבצע נרות שבת קודש".
הרבי עורר על כך שכל בת ישראל תדליק נרות שבת קודש. אפילו ילדות קטנות שהגיעו לגיל חינוך ידליקו בברכה. הרבי קישר זאת לכך שאנו מתקרבים לגאולה עליה נאמר "והי' הוי' לך לאור עולם", לכן יש להוסיף בפעולות של אור.
(שיחות קודש תשל"ד ח"ב ע' 441)
תש"נ
ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, ג' דסליחות - גמר ה"דידן נצח" בקשר לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שבספריית ליובאוויטש. ביום הגיעו הספרים האחרונים והוחזרו להיכלו הק' של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. ובקשר לזה הורה הרבי שיפתחו את היכלו הק' על מנת שיוכלו להתפלל שם בימי ראש השנה.
(הקדמת היום יום בשלשלת היחס)
כ"ה אלול
קה"ת
יום הכנסת כ"ק אדמו"ר הזקן בבריתו של אברהם אבינו ע"ה.
הבעל שם טוב צוה לערוך סעודה ואמר תורה על הפסוק: "וביום השמיני ימול בשר ערלתו".
ביום השבת פרשת נצבים – השבת שלאחר הברית מילה – אמר הבעש"ט תורה על הפסוק "שוש אשיש בהוי'" והי' בשמחה גדולה, ואיש לא ידע טעם הדבר.
(סה"ש תש"ג ע' 163)
כ"ו אלול
תשנ"ה
הסתיימה כתיבת ספר התורה השלישי של ילדי ישראל, והתקיימה חגיגת סיום והכנסת ספר התורה בבית הכנסת ובית המדרש "צמח צדק" בעיר העתיקה בירושלים, וברחבת הכותל המערבי.
(אלבום אות בספר תורה ע' 347) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
