חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:50 זריחה: 5:42 ז' בתמוז התשפ"ב, 6/7/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

להשלים את ה'אחד'
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע גיליון 1757
חיים ושמחה במקום קיטוב
יש חדש
העוצמה המיוחדת שבתפילין
ביכורים
הבעש"ט הורה להסתיר
להפוך את הסדר
נקב בריאה
להשלים את ה'אחד'
בכמה צמחה החסידות במאה שנה?
תקיעות כהלכתן

ח"י באלול נחשב יום מיוחד אצל גדולי החסידות. רבי מרדכי מצ'רנוביל אמר שהבעש"ט נולד לידה משולשת בח"י באלול: בגופו – כשנולד (בשנת תנ"ח); בנפשו – כשנתגלה אליו (בשנת תפ"ד) מורו ורבו הקדוש; וברוחו – כשנתגלה לעולם (בשנת תצ"ד). שלושה אלה אירעו בח"י באלול.

בחסידות חב"ד מכונה היום הזה "יום הולדת שני המאורות הגדולים", שכן בח"י באלול נולד גם רבנו הזקן, בעל התניא (בשנת תק"ה). על כן אמר ה'צמח צדק' כי ח"י באלול הוא חג משולש: יום ההולדת של הבעש"ט, יום ההולדת של אדמו"ר הזקן, והתחלת העבודה של השנה החדשה (לקוטי דיבורים חלק ג, עמ' 874).

חג סודי

במכתבי 'הגניזה החרסונית' יש מכתב מהבעש"ט אל תלמידו רבי יעקב-יוסף הכוהן (בעל ה'תולדות'), שבו הוא מגלה מתי נתגלה אליו מורו ורבו. כותב הבעש"ט: "אני ביום מלאות לי כ"ו שנה, ביום ח"י אלול בשנת תפ"ד בעיר אקופ, כחצות הלילה נתגלה אליי. הלימוד הראשון היה בפרשת בראשית, וכאשר גמרנו התורה הקדושה, עד לעיני כל ישרא"ל, הייתי בן ל"ו ונגליתי".

בדורות הראשונים ציינו את ח"י באלול בסתר. כ"ק אדמו"ר הריי"צ מספר (שם, עמ' תעד) כי ח"י באלול היה מ'המועדים הנסתרים'. ה'צמח צדק' גילה זאת "בסוד גדול לבניו הצדיקים", והזהירם "באזהרה גדולה" לשמור זאת בסוד.

עוד הוא מספר (עמ' תפד) כי האדמו"רים גילו את עניינו של היום לבניהם רק ביום שמלאו להם חמש-עשרה שנה: "על העניין של ח"י אלול סיפר רבנו הזקן לרבנו האמצעי כשמלאו לו ט"ו שנים, והכניסו אז בעניינים הפנימיים. כמו-כן כשמלאו ל'צמח צדק' ט"ו שנים סיפר לו רבנו הזקן על כך. ה'צמח צדק' סיפר על כך לסבא, כ"ק אדמו"ר מהר"ש, כשמלאו לו ט"ו שנים, וכ"ק אדמו"ר מהר"ש סיפר על כך לכ"ק אבי (אדמו"ר הרש"ב) כשמלאו לו ט"ו שנים. כשמלאו לי ט"ו שנים הכניסו גם אותי ב'מחול'".

יום המיועד לשמחה ולברכה

ברבות השנים פרסם כ"ק אדמו"ר הריי"צ את עניינו של ח"י באלול ועשאו נחלת הכלל. הוא סיפר אז בפירוט על הפעם הראשונה שבה גילה לו אביו את עניינו של היום הזה: "ביום שלישי, י"ז אלול, לאחר הלימוד, אמר לי אבי: מחר – ביום ד' – בהשכמה, תלך למקווה ואל תאמר תחנון...

כשנכנסתי לחדרו של אבי, מצאתי אותו במצב רוח מרומם מאוד. מייד בהיכנסי לחדרו אמר לי אבי בשמחה רבה: 'חג שמח לנו, היום הוא יום ההולדת של שני המאורות הגדולים שלנו. ביום שני, ח"י אלול נח"ת, הוא יום ההולדת של הבעש"ט, וביום רביעי, ח"י אלול תק"ה, הוא יום ההולדת של רבנו הזקן'.

אבי קם ממקומו, נכנס לחדר השני, לבש את בגדי השבת וחזר לחדר הראשון. הורה לנעול את שתי הדלתות ואמר לפניי מאמר חסידות: חמישים שערי בינה נבראו בעולם... כשסיים אבי את המאמר, אמר: 'אתפשטותא דמשה בכל דרא. משה החסידי הכללי, עם חמישים שערי הבינה שנבראו בעולם, הוא הבעש"ט ותורת החסידות. משה החב"די שלנו, עם חמישים שערי הבינה, הוא רבנו הזקן ותורת החסידות. כולם נמסרו למשה חסר אחד; את ה'אחד' הזה צריכים החסידים להשלים עד ביאת המשיח, וזה ה'יפוצו מעיינותיך חוצה'".

וכך מכתיר כ"ק אדמו"ר הריי"צ את היום הזה: "ח"י באלול הוא היום המיועד לשמחה ולברכה, לחסידים בכלל ולחסידי חב"ד בפרט".


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)