מצווה שמביאה אחדות
״והיה כי תבוא אל הארץ... וירשתה וישבת בה״ (דברים כו,א). הספרי אומר: "עשה מצווה האמורה בתורה בעניין, שבשכרה תיכנס לארץ". מצוות הבאת ביכורים מביאה לידי אחדות האומה, ולכן אמרו שבזכותה תתקיימו בארץ, כי קיומו של עם תלוי באחדותו.
(עיטורי תורה)
י"ג כנגד י"ג
בפרשת ביכורים נזכר י״ג פעמים שם הוי׳ה, כנגד י״ג מידות הרחמים. ובפרשה של י״ג המידות (תישא לד) הוזהרנו על "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה׳ אלוקיך".
(משך חכמה)
הכרה נכונה
״ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך, אשר ה׳ אלוקיך נותן לך״ (דברים כו,ב). כל עניין מצוות הביכורים הוא להוציא ממחשבתך שהארץ היא 'ארצך', ולהביאך לידי הכרה ״אשר ה׳ אלוקיך נותן לך״.
(עקידה)
ילדי ביכורים
״אדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה, כורך עליה גמי לסימן, ואומר: הרי זה ביכורים״ (רש״י כו,ב). הקב״ה נכנס לכרם עם ישראל, ורואה ילד או ילדה שנכנסו לגיל מצוות. הוא מצווה ורוצה שיחנכו ילד זה לתורה ומצוות, עד שיביאו אותו ל״בית המקדש״, לתכלית השלמות.
(הרבי מליובאוויטש)
גזירה קשה...
״השקיפה ממעון קדשך״ (דברים כו,טו). רש"י מפרש: ״עשינו מה שגזרת עלינו״. גזירה היא בעבור יהודי לעמוד ולהכריז ״שמעתי בקול ה׳... עשיתי ככל אשר ציוויתני״. קשה מאוד ליהודי לעמוד ולהכריז בפומבי ובקול דברי שבח כאלה על עצמו.
(רבי דוד מללוב)
השקפה לברכה
״השקיפה ממעון קדשך... וברך את עמך ישראל״ (דברים כו,טו). כמה גדול כוחן של עושי מצווה, שכל השקפה שבתורה ארורה, וזה בלשון ברכה. ולא עוד, אלא שכתוב בו "היום הזה".
(ירושלמי מעשר שני)
דין ממותק
בשעה שהדין נמתק ונהפך לחסד, הוא גדול מחסד רגיל, כי הוא בא ונמשך בגבורה ובחוזק. כתוב ״והנה טוב מאוד״, ודרשו רז״ל ״זה מלאך המוות״. היינו שבשעה שהופכים את מלאך המוות לטוב, הטוב הוא בבחינת ״טוב מאוד״. וכך ״השקיפה... וברך״ – על-ידי הפיכת 'השקפה' זו לטוב וחסד, הברכה גדולה יותר.
(אור התורה)
המצוות הופכות קללה לברכה
אין הדבר כן במצוות ביכורים בלבד, שהיא נוהגת רק בארץ ובזמן שבית המקדש קיים. בכל זמן ובכל מקום שמקיימים את המצוות הופכים את הקללה לברכה.
(ספר המאמרים ת״ש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
